אני רוצה עוד ילד, אבל…

אני רוצה עוד ילד, אפילו שניים. אבל…

התמונה מכאן: http://pixabay.com/en/baby-feet-hand-mother-relationship-741694/

אני רוצה עוד ילד. מאוד רוצה. אפילו שניים. יש לי אחד מנישואיי הקודמים, הוא ילד מקסים אבל אני רוצה עוד. לא מספיק לי אחד והוא גודל מהר מידי.. גם לא פייר עבורו להיות ילד יחיד. זה לא כיף. זה לא כיף עכשיו כשהוא ילד וזה יהיה עוד יותר לא כיף כשהוא יגדל ויצטרך לבוא עם משפחתו שלו לחגוג חגים עם אמא שלו, ככה- בלי אחים.

אני רוצה עוד ילד אבל אני לא רוצה להתחתן שוב ובכלל כל הקונספט של זוגיות ממוסדת הוא לא בשבילי. אני גם לא חושבת שנכון לערבב אהבה/ זוגיות עם ילדים וממקום רציונאלי מאוד אני רוצה עוד ילד שאבא שלו ישתוקק אליו בדיוק כמו שאני משתוקקת אליו. שיהיה לו אבא פעיל ואמיתי ולא כזה ש"אין לו ברירה" או בקיצור- אני רוצה לבחור מראש מי יהיה האבא של הילדים שלי ו"ממי להתגרש", אבל בלי להתגרש- באהבה וחברות והסכמה מראש.

אני רוצה עוד ילד וגם יש לי את האופציה- הורות משותפת היום היא כבר לא דבר מוזר כל כך ויש אפילו מישהו מקסים מקסים שאיתו אני מתכננת להביא את הילד או הילדים הבאים שלי.

אבל.. פתאום אני מתמלאת חרדות והספקות מתחילים לכרסם בי- האם זה נכון? ומי יהיה איתי כאן בהריון כישכאב ויציק? ואיך לספר את זה לקטן שלי? ולשכנים? ובבית הספר? ולמשפחה? ואיך אסתדר כלכלית? גם ככה אני חיה על הגבול..

ובכלל- אני באה ממשפחה דתיה שלעולם לא תבין את זה. אמא שלי יודעת ולא ממש בעד. אבא שלי לא יודע וכשהוא יידע סביר להניח שהוא לא ידבר איתי יותר לעולם וזה במקרה הטוב. ואז מה- מה עם סבא לקטן שלי?

אבל אני רוצה עוד ילד. באמת רוצה. אני מסתכלת על החברות שלי שילדו לא מזמן ומשתוקקת להרגיש שוב יצור חי בבטן שלי, משתוקקת לריח של תינוק שרק נולד, לשמחה שהוא מביא איתו הביתה. אין לי ספק לגבי הבחור שלי- הוא מקסים ונעים וטוב לב ואני בטוחה שהוא יהיה אבא מושלם.

אבל זה מפחיד. אני כבר לא ממש זוכרת איך זה ואין לי שום מושג אם אצליח להתמודד עם זה לבד- פיזית, טכנית וכלכלית בעיקר.

אני רוצה עוד ילד, אפילו שניים. אבל…

אחת מאיתנו
הבלוג הסודי של הבלוגריות בסלונה, שבו ניתן לכתוב בעילום שם את כל מה שלא נעים לכתוב בבלוג הרגיל