אני רוצה לזעוק על כאב
על אכזבה זעם ותסכול
על יאוש ואין אונים
ורגשות סוערים
אני רוצה לדבר על קירבה ואהבה
ורגש חם וחברות טובה
על הרגשות שלי
כלפי עצמי
והסביבה
אבל אני מוקפת חומה
גבוהה גבוהה
אני גן נעול וחתום
בתוך עצמי אני כלואה
אני מחייכת עכשיו
מדברת בשקט, מתווכת, בנחת מסבירה
כשבתוכי הר געש מתקרב
סופה, התפוצצות אדירה
אני לא לעצמי עכשיו
ואם אין אני להם
מי להם?
אז אני לוקחת נשימה
בתפקידי ממשיכה
עוטפת גוזלים רכים בחום שומרת בחממה
ומבקשת מאלוהי
שייתן לי כוח
עוד קצת, עוד טיפה
עד שאתפרק על נפש קרובה