אני עצבנית. וממש לא קל לעצבן אותי

טוב תקשיבו אני מה זה עצבנית… ולא קל לעצבן אותי, אבל אחת האמהות בוועד הכיתה של הבן החמוד שלי החליטה שחייבים להזמין סווצרים לטיול השנתי בצבע…. ורוד……. (כיתה ז', כן….? לא גיל 4) בגלל שזה הצבע אשר נבחר ברוב קולות בכיתה. הבן שלי וחבריו מסרבים ללבוש את הצבע 'הנבחר' ו/או מתכוונים שלא להגיע לטיול השנתי אם כך יהיה. החוכמולוגית הוסיפה ורשמה: "זה שלהם. תנו להם לבחור" ומיותר לציין שהיא אמא לילדה… נכון?? לא הזיז לה שנרשם שהבנים בני ה-13 מתביישים ללבוש חולצה בצבע ורוד, לא הזיז לה שאולי לא יגיעו לטיול, לא הזיז לה מעוגמת הנפש . העיקר "הרוב החליט וזה שלהם". סליחה….. זה לא 'שלהם', זה של הבת שלה. במקום שתלמד את הילדה שלה מהי חברות והתחשבות ואמפטיה – היא מבחינתה להזמין סווצ'רים בצבע ורוד לכולם והמבול אחריה…. שלא לדבר על זה שבסוף מרץ כבר חם ומי צריך סווצ'ר?? למה לא חולצה?? אבל 'הרוב החליט וזה "שלהם"….