אני לא מגניבה

"מה את די ג'יי? איזו מגניבה" היום הגיע זמני להעלות מהאוב זיכרונות ילדות ולספר לכם שאני דווקא לא

"מה את די ג'יי? איזו מגניבה!" זאת התגובה הקבועה שאני נתקלת בה כשאני מספר על עיסוקיי. נכון, רעיון התקלוט הוא מגניב באופן כללי, וכשאת בחורה בפרט. אבל אני? מגניבה? הרשו לי לנפץ את האשליה ולספר לכם שאני רחוקה מלהיות מגניבה. רחוקה מזה שנות אור. רחוקה כלכך, שאני יודעת ששנת אור שווה ל10 בחזקת 13 קילומטרים (וזה מספר אסטרונומי, בחיי).

אני כלכך רחוקה מלהיות מגניבה, שבקיץ של כיתה ד' הייתי בקייטנת שחמט. שבמשך 4 שנים רצופות השתתפתי בתחרות רובוטיקה והייתי בקבוצה המנצחת בכל אחת מהשנים. שכשיצא הספר הרביעי של הארי פוטר אמרתי למורה לספורט שכואבת לי הבטן והלכתי לקרוא אותו מאחורי המגרש.

הגיע הזמן שלי לנבור במעמקי הזיכרונות המודחקים ולהעלות מהאוב את הגרסה הצעירה שלי. אני מור ואני חננה. ילדת כאפות.

kafot

מתוך כל שנות הלימוד שלי בבית הספר, השיעור שטבוע בי יותר מכל הוא שילדים יכולים להיות אכזריים. אוי, כמה בדיחות הריצו עליי בכיתה, כמה בנות סירבו להיות חברות שלי, על כמה בנים נדקלתי ופחדתי להודות, כמה פעמים פינצ'רו לי את האופניים וחזרתי איתם ברגל הביתה.

אולם, למזלי הרב, בכל שנותיי בתחתית סולם המעמדות החברתי למדתי את הכישרון הכי חשוב לי היום. עמדתי בצד, וכל פיסת מידע, כל הבעת פנים, כל מבט, כל הרמת גבה, סיפרו לי סיפור שלם על מי שעומד מולי. ואז הבנתי איך לקרוא קהל.

מאז אותם ימים המון השתנה. בחברה מסביבי שימוש בשכל הפך להיות אטרקטיבי ומשקפיים הם כעת אביזר אופנתי. אני עצמי מצאתי תחומי עניין נוספים מלבד שר הטבעות, ואף גיליתי את עולם המסיבות, משם כבר לא היתה דרך חזרה.

והיום אני חיה מסיבות, נושמת מסיבות, וקוראת את הקהל. בוחרת שירים בשביל הקהל, שומעת את הקול של הקהל, מסתכלת בעיניים של הקהל, שוקעת בחיוך של הקהל, מתחברת לרגליים של הקהל, מרגישה את הקצב של הקהל, אוהבת את הקהל, והוא אוהב אותי בחזרה.

צילום: איתי אהרון
צילום: איתי אהרון

זה לא סיפור סינדרלה. לא היה פה מייקאובר בין-לילה, לא נקמתי במלכת השכבה שמיררה לי את החיים, לא התחלתי לצאת עם הקפטן של נבחרת הפוטבול. ובכלל, הסיפור של סינדרלה הסתיים ברגע שהיא הצליחה להתגבר על מכשול קטן. גם אני התגברתי על מכשול, אבל הסיפור שלי רק עכשיו מתחיל.

DJ Moric
כמו כל אישה עצמאית בתחילת הדרך, באתי לטרוף את העולם, והאוכל האהוב עליי הוא מוזיקה. אני מור יכין, בת 26 מתל אביב, ואני די ג'יי. stay tuned