זה לא שאני יודעת איך כל דבר קורה בעולמנו הקטנטן, אבל מבלי להודות, יש ומבינים הכל, בדרך שהיא לא דרך, המובנת על כולם, זה גם לא עניין של להיות גאה, כי לא בכל דבר יש משהו רציני… שמבלי שמתכוונים הוא פשוט יוצא, רק תשומת לב קטנה, מביאה אור לחיים, למרות שיש שלא מבינים, שזה עניין של להיות או לא להיות,
למרות כל הכסף שאני עושה מידי יום והסכום שאני עושה, זה סכום עתק, שלא כל אחד יכול לעשות, אבל זה עדיין לא עושה שהפאזל שלי בחיים יהיה מושלם, אני גם לא מבינה, מדוע כל דבר לא משולם, כך שאם יש כבר כסף, אז לא תמיד יש אהבה, למרות שיש אחד שהייתי מוכנה לנסות, אבל פשוט אנחנו עובדים יחדיו, על פרוייקט משותף, לעולם לא אעיז לומר לו… הי אתה, הגבר הכי מושלם, שבו אני ממש רוצה, אבל לנסות? תמיד חשבתי שאני יכולה, כי מה לעשות, כולם חושבים שאני בחורה חזקה, אבל תוך תוכי אני מבינה, שמחוץ לנושא הכספי, שאני כל כך הרבה מרוויחה, אני פשוט שבר כלי, בלי הגבר שלי, שבו אני כל כך רוצה.
אבל פעם, כאשר זה היה, עת הייתי ממש ילדה, ידעתי לומר לעצמי, זה לא נורא.. אם לא היום… זה יקרה מחר, הרי אני לא ממש דתיה מחמירה, שיכולה, מבלי לרצות למצוא עצמי בתוך תהליך של שידוך… אפילו לא על ידי… איזה רב או רבנית, כמו שזה נעשה, אצל הרבה דתיים אורתודוקסים, שאצלם כל דבר נקבע…על ידי הרב, אבל לך תגיד למישהו שאני עדיין פנויה והיום… אני כבר יותר… לא ילדה קטנה, נוסעת בלקסיס, יפה יוקרתית ומבריקה, גרה בשכונה שכולם שם ניראים כלפי חוץ, עשירים ויפים, ממש כאילו הם… אדוני העולם, אבל לא משנה מה קורה… עת דלת הכניסה לבית נסגרת, סיפורים של בגידות וניאופים, ללא סוף קיימים שם… אז מה אני צריכה את כל זה, אני שואלת עצמי מידי יום, שעה שעה… מה, רק בשביל להביא ילד קטן וחמוד משלי לעולם? או אולי לעשות את זה עבור אבא ואמא שלי… שאוהבים אותי, אהבה גדולה?
אבל לך תביא ילד כזה לבד לעולם. אתמול, היתה לי אפילו הזדמנות לעשות ילד, יפה תואר, כי היה אצלי אחד, יפיפה שכזה, שבא אלי למשרד, הוא נעץ בי מבטיו, עד שלא הייתי צריכה לשמוע את הלחישה: "את באה איתי עכשיו ומיד ואפילו שזה יהיה פה אצלך במשרד, לעשות סקס? או אם את רוצה, את יכולה לקרוא לזה אהבה, אהבה גדולה"…
אבל זה קורה לי מידי יום ואני, כבר מזמן קלטתי שאני לא אחת כזו…שמוכנה לשכב עם כל אחד, אבל הגבר שלי, הוא חייב להיות כזה חכם ויפה, אז… אולי לא נורא, אבל שוב ושוב אני מקבלת החלטה שאני אחכה, כי כן אפילו עכשיו בגילי המתבגר…זה איך לומר את זה בעדינות כדי שזה לא יכאב, אני יכולה לחכות, מה גם שלשכב, אני יכולה כל רגע לשכב, עם כל גבר שרק אבחר…אבל פה זה מתחיל ופה זה נגמר…
אבל בעצם, הסיפור, זה שרציתי לספר לך, הוא הסיפור שאתה לבטח יודע… שהוא הסיפור שלי ושלך… אתה בחור יפה, עדיין לא מבוגר, מצליחן מוכשר ועשיר לא קטן, הלוואי וכך היה לכולם, אתה לא מסתלבט, על כל אחת ואחת, אפילו אם היא מוצאת חן בעיניך… כי אתה לא רוצה לבזבז, את הזמן על סיפורי אהבה, כי פעם נשרפת, על ידי אהבה נכזבה, אבל מה זה משנה? מה שהיה פעם, היום הכל שונה, גם אם תרצת…אתה יכול לנסות להכיר, מבלי שאיש את זאת ידע, אתה יכול להרשם לאתר אינטרנט יפה ומיוחד להכירויות, בו יש מבחר אדיר, אבל כן… אין לך כמו שלי… אין, אין לך זמן…
אבל אם אתה תחכה, אז מה מחר יקרה? אני לא יכולה להבין, למרות שהסיפור שלך… הוא הסיפור שהוא גם שלי… אז אתה לבד עם הכסף וגם אני… ממש לבד וכן… לא משנה הכסף שאתה עושה, המכונית היפה ובכלל שמעתי, שאפילו רכשת מטוס פרטי ועל זה.. מגיע לך מזל טוב, אבל אם תרצה, אני אשמח להיות לך איתו לשותפה… כדי שלא תטוס לבד, כי להיות במטוס לבד, זה הרבה יותר קר והרבה יותר נורא, מלחזור כל ערב, לקירות של בית ריק, ריק מאהבה…
אבל את הסיפור הזה, אני בחרתי לספר לך, כדי שיהיה אולי לי אומץ, לומר לך, את מה שאני יודעת שלי קורה, אבל אולי הפתרון הוא כל כך קל, שאנחנו ננסה, אני ואתה… כדי שלא אהיה יותר מידי מאוחר… כי השעון הביולוגי מתקתק, אפילו שאתה גבר חכם מוכשר ויפה והיי, אני ממש לא צריכה, שתתן לי מחמאה כמו כולם, כי אני יודעת, שאני יפה, אבל די, מה זה שווה להיות עשיר מוכשר ויפה, אם אתה…בעצם ממש, לבד…
אבל… אני יודעת שאתה ממהר, אז בוא נמשיך מחר לדבר… אפילו שזה ממש ברור ש…
אני יכולה כל רגע לשכב, עם כל גבר שרק אבחר… אבל פה זה מתחיל ופה, זה נגמר.
זה תמצית הסיפור, של הספר… שאולי אני אכתוב… אפילו שיידע לו כל העולם, מהו התפל ומהו העיקר…
אבל אל תפחד, אני לא אכתוב דבר, שכולם ידעו… במי ממש מדובר.