אני יודעת על מה אתה חושב

בחורה עם מחשב נייד

נונה קוראת מחשבות מאת אורית גידלי


כשהייתי ילדה קטנה היה לי רומן ארוך עם ספרים. חרשתי, קראתי, אהבתי. זה היה עידן ללא אינטרנט, תמים, ואני הפלגתי בדמיון, מציירת לעצמי בראשי את הדמויות וחולמת. בגיל 9 לערך היה ספר אחד שהותיר עלי רושם עצום במיוחד (למעשה, סדרת ספרים). כן, זה היה כמובן דנידין של און שריג.
העלילות היו פשוטות אך מותחות. על הדרך נחשפתי להיסטוריה של מדינת ישראל. והעיקר – קינאתי בדנידין הרואה והבלתי נראה, !my hero
הקונספט של להיות שם, להשפיע, לשנות, להציל ושלא רואים אותך ולא יודעים על קיומך כל הזמן הזה, פשוט שלהב את דמיוני. יותר מזה, היכולת לדעת מה האחר חושב, ולשנות את המציאות בהתאם, שבתה אותי.
עם השנים בגרתי והכמיהה ליכולות דנידיניות רק גברה אצלי.
כי אם אני יכולה להיות "זבוב על הקיר" בחדר של הבוס שלי ולדעת מה אומרים עלי…
אם אני יכולה באמת לדעת מה עובר בראש של החברה שלי, כדי להבין אותה ולהסביר לעצמי מדוע התרחקה ממני בחודש האחרון..
להבין את הבת שלי טוב יותר…
נונה קוראת מחשבות
ומאיפה כל הפוסט הזה נובע? כי השבוע הקראתי לבתי הקטנה את הספר "נונה קוראת מחשבות" שכתבתה אורית גידלי. את הספר קיבלתי להנאה מזמורה ביתן וחשבתי לעצמי, אוקי, ספר ילדים זה נחמד, מצד שני, יש הרבה כאלה…
אבל, מיד כשראיתי את הכותרת "קוראת מחשבות" ניצת בי זיכרון דנידין שלי, אהובי, והסתערתי על הספר, להקריא לילדה (אני מודה שגם עבורי זו הייתה הנאה צרופה…)
נונה הקטנה מגלה עולם מוזר. יש ילד שהחליט שיש לה רגל של פלמינגו. היא סופגת קללות מילדים אחרים. היא לא תופסת מדוע ילדים מתנהגים כך. היא בטוחה שחייב להיות שם משהו מעבר לזה, שכבה שצריך לקלף כדי לגלות את האמת…
הפתרון הוא בדמות אותו חפץ שעוזר לה לקרוא מחשבות. ואז… הכל מתגלה..ונונה מגיעה לשכבות ואז… טוב, תצטרכו לקרוא את הספר.
השורה התחתונה היא שהספר היה להיט אצלנו בבית, גם הגדולה בת ה -10 קראה אותו ונהנתה.
ואני? אני  תהיתי האם משפט כמו,
" היא ראתה שלא תמיד אומרים מה שחושבים, או חושבים מה שאומרים שחושבים, או אומרים מה שחושבים שאומרים", מכוון לילדים או להוריהם.
ממליצה ואוהבת.

Netta Doron
בלוג על הורות,דילמות בהורות ונשים.אמא. במקצועי: קידום עסקים ברשת הלינקדאין, בניית נוכחות בלינקדאין לחברות ולפרטיים לאתר המקצועי: http://nettadoron.com/ netdor@gmail.com