ז'אנר: מותחן פסיכולוגי
206 עמודים | הוצאה: הכורסא | תרגום: יואב כ"ץ | שנת הוצאה בארץ 2017
עוד אכזבה נרשמה אצלי ממותחן ועוד פסיכולוגי! זה דבר טראגי בעיניי!
זוג צעירים נוסעים ברכב לבקר את ההורים שלו כדי שיכירו אותה. השיחות בין השניים הן סביב נושאים קיומיים והם יורדים לרזולוציות של קטנוניות והשערות שקשה להתחבר אליהן. השאלות דורשות שאלות דיכוטומיות: שחור או לבן, אין אפור. על פניו הבחור מצטייר כמבריק מבחינה אינטליגנטית והבחורה מצטיירת כביכול שגם היא חכמה, אך אני חושדת שהיא ממש לא.
הבחורה נטלת שם. הדגש הוא על ג'ייק, החבר שלה ועל הרצון (או שלא) שלה לסיים את מערכת היחסים ביניהם. היא מרגישה שזה לא נכון ולא מתאים. יופי! את שוקלת להיפרד מהחבר שלך אך מחליטה לנסוע לבקר את הוריו ולהתנצח על הדרך בשיחות הזויות. מעולה. תוכנית מבריקה. תוסיפו לזה שהיא מקבלת שיחות הזויות ושהמתקשר משאיר את אותה הודעה בדיוק. אה, והיא בוחרת לשמור את העניין לעצמה.
הסיפור מסופר בשני מישורים, פרקים שמתייחסים לסיפור הזוג הנחמד הזה, ופרקים בדיעבד על חקירת מוות שנבע מרצח או התאבדות אך לא ברור מה הסיבה.
חייבת לציין שהשיחות של השניים מעצבנות, משעממות, לא מדגדגות את הערנות של הקורא ובעצם מכניסות אותו למצב של אדישות. העיניים עברו על השורות וזהו. לא התעורר בי עניין אפילו לדעת מי התקשר אליה ומדוע. בשלב מסויים אפילו הפסיק להציק לי שהיא חסרת שם. המפגש בבית הוריו היה מוזר מאוד וזרה אור בקצרה על אופיו של ג'ייק אך עורר תהיות לגביו, אבל לא כאלה שיעוררו דריכות בקורא. הסוף היה בלתי מובן לי. כל כך רציתי שיהיה בסוף משהו מטלטל שיצדיק את הכיתוב על הכריכה "אתם תפחדו". האמת? הפחד שלי התממש ולא נהניתי מהספר הזה בכלל. מזל שהיה קצר. הקריאה לשיקולכם.
מוזמנים לעקוב אחר סקירותיי:
