אני זוכרת את הבוקר שמשהו השתנה בי

מחליטה להתפנק בעיסוי טוב, להקל על הגוף המותש. המטפלת בקושי מצליחה לגעת בי. כל מקום דוקר, שורף, מציק ומסרב להרגע. היא ממליצה לי להתחיל בירור מסודר וללא ספק ניכר שמשהו לא כשורה. שבוע וחצי אחרי, יושבת במשרד האורטופד ומגוללת את ההרגשה של החודשים האחרונים. בטוחה שאצא באבחנה פשוטה של עייפות או עומס – כדור והבייתה. המילה "פיברומיאלגיה" נכתבת על הסיכום. שמעתי עליה מחברה לעבודה שסיפרה לי איך החיים של משפחתה הפכו לקשים ובלתי נסבלים מרגע האבחנה של בעלה. המומה, יוצאת נסערת מהאורטופד וקובעת לי בדיקות לחוות דעת שנייה ושלישית אצל ראמטולוגים מומחים בתחום. גם להם אין בשורה משמחת בשבילי – "מקרה קשה של פיברומיאלגיה, רגישות עזה בכל 18 נקודות הכאב…" אומר אחד מהם בסיכום המפגש.

הימים עוברים, לא מפסיקה לבכות על הסטטוס החדש – גוף שבור, מותש וכואב. אמא צעירה ל-3 קטנטנים, משרה חדשה שכל כך ייחלתי לה וכל האנרגיות כאילו נשאבו מגופי.
מוצאת את עצמי בלי כוחות להחזיק את הטלפון לאורך שיחה שלמה, לקלח את הילדים או אפילו לבצע מטלה יומיומית כמו לקפל כביסה – מטלה פשוטה שהפכה לעינוי מתמשך למפרקי הידיים הכואבים. החיים התהפכו מהקצה אל הקצה וההבנה כי מדובר במחלה כרונית שתלווה אותי כל חיי רק הקשתה על ההכלה. נשאבתי לכל קבוצת פייסבוק, בדל מידע או המלצה שקיבלתי ממישהו שמכיר מישהו.

4 שנים אחרי. 
למדתי להקשיב לגוף בכל רגע ורגע.
למדתי להתמודד בצורה אופטימית לצד הכאב ומצאתי את הדרך לשחרר את הפיברומיאלגיה מחיי.
כמעט שנתיים ללא תסמיני הפיברו או כאב.
יודעת שיש לי מסר להעביר הלאה, דרך לשתף.

לחיצה על הלינק יאפשר לכם לצאת לדרך הנכונה עבורכם, מוזמנים להצטרף ❤
https://adibenavraham.ravpage.co.il/invite2