אני והרומן הרומנטי

בחורה עם מחשב נייד

קוראים לי סמדר, ואני תולעת ספרים.

כשהייתי בכיתה ב', אבא שלי הביא לי את הספר "חסמב"ה" ומאז אי אפשר היה לעצור אותי. מכיוון שבאתי משושלת ארוכה ומכובדת של תולעי ספרים, אף אחד גם לא ניסה… לא הייתי בררנית במיוחד, ושמחתי לקרוא הכל: ספרי יתומים ויתומות, ספרי הרפתקאות, ספרים ישראלים וספרים מתורגמים. הכל הלך.

כשהגעתי לחטיבת הביניים, אמא שלי הציגה לי למדף מסוים בספרית המבוגרים. היו בו ספרונים קטנים ודקים, עם סמל של ורד והשם "מילס אנד בונס". הם סיפרו תמיד על גבר ואישה שמכירים, מתאהבים ולבסוף מתחתנים. האישה עסקה תמיד במקצוע נשי. לעיתים קרובות הן היו מטפלת, והנועזות שהן היו אחיות או דיילות. הן היו צעירות מאוד, ותמיד בתולות. הגבר היה מבוגר מהן בהרבה, עשיר מאוד, בעל מעמד ויפה כמו חלום. הדבר הכי נועז שהתרחש בין השניים היה נשיקה צרפתית. הידיים לא נגעו בכלום מעבר לצוואר והשערות, והלשון לא הוזכרה. מעבר למפגשים שונים בין השניים, הייתה בספר מעט מאוד עלילה.

עם השנים, פגשתי, לשמחתי, ספרים שלקחו את העלילה הפשוטה הזו, גבר, אישה חתונה, והוסיפו לה בשר, מה שהפך את הספרים למעניינים ומהנים יותר. בשנות התיכון, ואחר כך הצבא, רוב הספרים השתייכו לתת הז'אנר של הרומן ההיסטורי. הם נכתבו בדרך כלל על ידי סופרות אמריקאיות, והספרים התרחשו בתקופות שנעו בין ימי הביניים למאה ה- 19. הנשים עדיין היו בתולות, אבל הן כבר לא היו עכברות מבוהלות כמו בספרים הישנים. הן היו חזקות, אמיצות ולא פחדו להגיד לגיבור את דעתן. הגבר בסיפור עדיין בעל מעמד, ובדרך כלל עשיר. הוא עדיין מושך מאוד פיזית, אבל יש לו גם חוש הומור.  הספרים כבר לא כל כך דקים, כי מסביב לסיפור האהבה, יש בדרך כלל סיפור נוסף, בדרך כלל סיפור הרפתקה או מתח. גם הסקס התפתח. הגיבור והגיבורה כבר לא מסתפקים בנשיקה תמימה, אלא מקיימים יחסי מין מלאים(!) ברמת פרוט טובה למדי.

ואז חלה תפנית אצל כל הסופרות: הן התחילו להכניס אלמנט של פנטזיה לספרים שלהן. נורה רוברטס, ג'ודי דוורו, אמנדה קוויק – אצל כולן הופיעו פתאום כוחות מסתוריים ומסעות בזמן. לא התלוננתי. פנטזיה היא אחד הז'אנרים האהובים עלי, והשילוב שלה עם הז'אנר הרומנטי רק עשה לי טוב.

ואז הגיע הרגע: עברתי על כל מדפי הספריה, ולא מצאתי ספר רומנטי שעוד לא קראתי… הו האימה!

וכך עברתי לקרוא דיגיטלית. מכיוון שבעברית יש מבחר קטן יחסית של ספרות דיגיטלית, ומכיוון שאני קוראת טוב באנגלית, רב הספרים הרומנטיים שאני קוראת מאז הם באנגלית. אני שמחה לציין שמאז "חמישים גוונים" מבחר הספרים בעברית גדל (מדף שלם ענקי בספרייה שלי!), אבל הם מאוד מוגבלים מבחינת תת הז'אנרים שלהם, אז אני ממשיכה לקרוא דיגיטלית.

מאז חטיבת הביניים, אני קוראת ספרות רומנטית. תמיד, בין גבריאל גרסיה מרכס למאיר שלו, בין ג'ון אירווינג לאומברטו אקו, מצאתי זמן גם לספרים האלה. הם נחשבים נחותים (בדרך כלל בצדק…) וסיפור על אישה שה"באושר ועושר" שלה הם נישואין הוא ממש לא פמיניסטי, אבל משהו בכל זאת מושך ומענג אותי בז'אנר הזה. אני מודה שבשנים האחרונות אני מוצאת שיש לי מעט מאוד סבלנות לקרוא כמעט כל ז'אנר אחר, והיום אני יכולה לומר:

אני סמדר, ואני מכורה לרומן רומנטי.