אני "הנסיכה על העדשה": איך מכינים אפונה טעימה

מכירים את זה שמציק לכם משהו?
נגיד כשאתם מבשלים ארוחת צהרים למשפחה או לחברים, והחלטתם ללכת על משהו פשוט – שניצל ואפונה. חיממתם את השניצלים, ואז אתם מכינים את התוספת. הוצאתם את האפונה הקפואה מהפריזר, שמתם בסיר של מים רותחים להתבשל. בישלתם, המלחתם, תיבלתם. אולי הוספתם קצת בצל מטוגן. ואז אתם טועמים, וצריכים לקבל החלטה אם זה מוכן? ואז אתם אומרים לעצמכם "זה יצא בסדר, הם יאכלו את זה". ואז אתם מגישים לשולחן. ובאמת אוכלים את זה. אתם מסתכלים ושואלים – איך האפונה – טעימה? ואז אומרים לכם – "בסדר גמור, אפונה, מה כבר יכול להיות באפונה? רגיל." אתם מסמנים וי אצלכם הראש, מכתירים את המשימה כהצלחה, כולם שבעים וזה מה שחשוב, ממשיכים הלאה בסדר היום – ושוכחים.
ואני? אני יכול להשתגע מזה. לא יודע אם זה אצל כולם ככה וכולם רק לא מראים את זה – או שהקדחת הזאת היא רק אצלי במוח? כי כשאני מקבל תשובה שמשהו "בסדר", אני ישר מתחיל לשאול את עצמי "מה עשיתי שזה רק בסדר".
בישלתי זמן אורך מידי או קצר מידי? תיבלתי מספיק? כמו אבן שזורקים למים, ונוצרים מעגלים קטנים תחילה – ואז מעגלים גדולים יותר: האם זה בכלל בסדר להגיש אפונה עם שניצל? או שבכלל הייתי צריך להכין אורז? או שהשניצל הוא בכלל הבעיה ואז אומרים לי שהאפונה בסדר אבל בעצם מתכוונים לשניצל?
תשובה שהיא לא בין "טעים" ל"מעולה" מייצרת אצלי התקף אנליטי. והמוח לא יירגע עד שאני לא אדע – מה הייתה הבעיה? ומה הפתרון. ואני אקרא, ואחפור ואתייעץ, ואכין הכל מחדש, עד שזה לא יתקבל ה"וואו, טעים" – ורק אז אוכל להמשיך הלאה.

כנ"ל כאן. אז רציתי להכין אפונה. תהיתי מה יכול לשדרג אותה? המוח אמר "גל – חמאה". ירדתי ל"אמפם" – לא הייתה אפונה טרייה, התלבטתי שניה, אמרתי לעצמי – חבל, כבר ירדת – תכין משהו. קניתי אפונה בתוך קופסת שימורים, חזרתי הביתה והתחלתי לבשל. סיננתי את האפונה, שטפתי, והכנתי לפי המתכון בראש. התוצר הרצוי היה – "זריז וטעים". יצא זריז, אבל לא "טעים". לא "לא טעים", אבל פשוט לא "טעים". המוח התחיל לקדוח כהרגלו, אבל אמרתי לעצמי, גל – לך לישון, מחר יום חדש, המוח ידע את התשובה. בבוקר כבר הבנתי, אחרי שטעמתי שוב את מה שבישלתי ביום הקודם – הבעיה היא באפונה. מה חשבת לעצמך טמבל? לך תקנה אפונה טרייה. קניתי, חזרתי הביתה, קילפתי – בישלתי לפי אותו המתכון – טעמתי – וואו! הבדל של שמים וארץ. אשתף אתכם במתכון.

מתכון לאפונה טעימה בחמאה:
אז איך מכינים אפונה טעימה?
תקנו אפונה טרייה. קניתי קופסת פלסטיק אחת בגודל סטנדרטי – זה הספיק ל-2 כוסות אפונה מקולפת ולא לקח יותר מ-10 דקות קילוף. וגם פעולת הקילוף עצמה היא לא קשה, כיפית כזאת, כמו תרפיה.

מצרכים:
– קופסת אפונה טריה
– 25 גרם חמאה
– 1 כף קמח שטוחה
– 1 קפסולת שמיר של דורות
– 1/2 כוס מים
– חצי כף סוכר (השתמשתי בדמררה)
– מלח ופלפל לפי טעם

הכנה:
– קולפים את האפונה, מעבירים למסננת, שוטפים היטב במים זורמים.
– מרתיחים מים עם מלח בסיר, מוסיפים את האפונה – נותנים להתבשל 4-5 דקות על אש גבוהה יחסית.
– מורידים את הסיר מהגז, מעבירים את האפונה למסננת ושוטפים עם מים קרים.
– מחממים בסיר את החמאה עד שנמסה, מנמיכים אש, מוסיפים את הקמח, מטגנים מעט תוך כדי ערבוב (אבל ממש מעט, שלא יישרף) ומוסיפים את האפונה, מגבירים לאש בינונית-גבוהה.
– ממליחים ומפלפלים לפי טעם – למתכון הזה לא חייבים פלפל, יוצא טעים בלי
– מוסיפים שמיר של דורות, 1/2 כוס מים וסוכר ומערבבים בעדינות.
– מבשלים עד שהאפונה מתרככת לרמה שאתם אוהבים, בין 6 ל-10 דקות. אצלי היה מושלם ב-8 דקות.
בתיאבון!