אני אשתדל פשוט להיות אני – בלי כותרות

בסוף השנה אני רוצה להרגיש שעשיתי משהו מועיל, משהו משמעותי, משהו שמיקם אותי במקום טוב יותר בחיים שלי. תגידי, השתגעת – אני שואלת את עצמי ? בשביל מה לעזאזל את צריכה את הכותרת של "בסוף השנה" ? בשביל מה לעזאזל את צריכה כותרת? בלי כותרת את לא תנסי להשיג את מה שאת רוצה ??

בחורה עם מחשב נייד

לפעמים, אני מרגישה שמשהו בסיסי לא ממש תקין אצלי. התחילה שנה חדשה ואני קוראת  על המטרות , המקומות והפרוייקטים שאנשים מציבים לעצמם.  גם בשנה שעברה או בתחילת כל שנה מופיעה לה הכותרת הזו בניסוח כזה או אחר ואיכשהו בסוף השנה אני מוצאת את עצמי וגם את אחרים שהצהירו על פרוייקטים ועל מטרות נעלות פחות או יותר במקומות דומים. אני לא רואה שיש עולם אחר – מבחינתי האישית- העולם פחות או יותר אותו עולם עם מקצה שיפורים ועם  יותר מודעות.
כבר כמה ימים אני מנסה לחפש איזה פרוייקט או כותרת או שינוי מהותי שאני אחליט להכריז עליו ובסוף השנה אני באמת אראה שהשתניתי, שהצבתי מטרות ואני יכולה לסמן וי לידן. אני כמעט מרגישה כשלון שאני לא יכולה לומר שאני אציב לי מטרה מוגדרת ואראה שמימשתי אותה- זה לא שאני עצלה אלא שאני לא אדם שפועל על פי מטרות מוגדרות. אני פועלת כי ככה אני צריכה או רוצה עכשיו, בלי מטרות מוגדרות, אני עושה כי ככה אני מאמינה שצריך עכשיו – כי כך נראה לי נכון. לא רוצה כותרת אבל בסוף השנה אני מגלה שבכל זאת עברתי תהליך. זה נכון לי , זה מתאים לי. ככה אני – הכי פשוט שבעולם.
לי עצמי, באופן אישי – הגדרת מטרה אישית כבר מלחיצה אותי, כבר מזכירה לי כמעט כל יום שאני  צריכה לעשות משהו כדי לקדם את "העניינים" כדי להגיע למטרה, כדי לקדם את עצמי לאותו מקום שבו הצהרתי עליו (אפילו בפני עצמי) ששם אני רוצה להיות. למה לי הצרות האלה ? אני שונאת הצהרות – אני אוהבת שדברים נעשים, לא שמתי לב והם נעשו. לפעמים תוך כדי גיליתי שנושאים זזו , לפעמים הייתי צריכה להתאמץ יותר – בדרך כלל אני לא ממש יודעת לאן אני אגיע, אבל עצם הטיול, עצם החיפוש – משחרר אותי מהכותרת ועוזר לי להיות חופשיה ומאושרת.
נכון – לפעמים  זה לא נשמע טוב, אני יודעת. הרבה יותר מרשים להציב מטרה ולקדם את עצמי למטרה, להגשים מטרות כי ככה מתקדמים בחיים. לפעמים החיים מתקדמים לי ככה, כי אני עושה את מה שנראה לי נכון ומתאים לי וככה אני מתקדמת. לא הצבתי לי מטרה ופתאום אחרי כמה חודשים אני אפילו לא הבנתי איך הגעתי לשם.
לא פעם אחת ניסיתי להפסיק לעשן. הצהרתי לעצמי וליד החברים שלי "השנה אני מפסיקה לעשן " – בימים טובים, בתקופות ממש טובות זה היה מחזיק בערך חודש וחצי ואחר כך, בישיבת בנות של יום שישי – ראיתי איך אני שולפת את הסיגריה עם הקפה. הרגשתי כשלון מוחלט ואני חושבת שזו אחת הסכנות הגדולות  בהצהרה של מטרות (לפחות עבורי). לשאוף לעשות / לרצות משהו, להגדיר אותו ובסוף השנה לבחון ולראות שלא הגעתי לשם…התקדמתי , אבל לא הגעתי עד שם.
שנתיים בערך אחרי שהחלטתי לא לעשן – המשכתי בדרכיי הנלוזות (גועל נפש). אחר כך, באיזשהו שלב בחיים, שעד היום אני אפילו לא יודעת מתי הייתה נקודת הזמן והסיבה ראיתי שיש לי בתיק בתא הקטן קופסת סיגריות שנמצאת שם כבר המון המון המון זמן. שכחתי ממנה. לא זוכרת שהגדרתי לעצמי באותה תקופה – את הפסקת העישון, וככה, פשוט כנראה מצאתי את עצמי לא מעשנת. הכי פשוט והכי מורכב בעולם ועד היום זו אחת החידות שלי איך זה קרה בלי שהצהרתי ובלי שהצבתי לעצמי מטרה.
איכשהו, אצלי הצבת מטרות היא ממש לא טובה – הגוף והשכל מתנגשים ופוצעים אחד את השני ועושים "דווקא" ואני כמובן לא מוצאת את עצמי עם הכותרת של בסוף השנה…הרגשתי חרא עם עצמי. תגידי, אני אומרת לעצמי במסגרת ההלקאה העצמית והפולנית – "למה תמיד את לא כמו כולם" ? למה את לא יכולה להחליט שבסוף השנה תהיי….תעשי….ובאמת תקיימי את זה? ככה אני – אני רבה עם עצמי, ככה אני. לא רוצה להחליט, רוצה לפגוש את החיים בדרך ולפגוש על הדרך במסלול החיים את המתנות הקטנות – את הכותרות הפרטיות שלפעמים גם מפתיעות אותי. כמו קוסמת,
כמובן שאני מרגישה חרא שלא הגעתי לשם וברור לי שהדרך והמטרה הן החשובות, שההגדרה והתהליך הם החשובים – אבל ככה אני. צריכה לפגוש את עצמי בדרך ולראות ולהרגיש שלא בכוונה, בלי להגדיר – מצאתי את עצמי משיגה משהו ששאפתי להשיג – אבל עשיתי את זה על הדרך בלי הצהרות. לא רציתי לפגוש את עצמי במקום שבו נכשלתי בהשגת המטרה וככה על הדרך מצאתי אותה. כייף למצוא מטרות שהצבתי לעצמי על הדרך….כמו מתנות קטנות.
שאלתי פעם את דניאל: תגיד, אתה יודע כבר אם יש לך איזו מטרה מוצהרת לסוף השנה? את יודע אם אתה רוצה להיות משהו אחר, לעשות משהו אחר, להיות חלק מ….? הוא הסתכל עליי בתמהון ואמר לי : תגידי, זה אחד הימים של "אנחנו צריכים לדבר?" לא לא , אני ממהרת להרגיע אותו, אנחנו לא בעניין "צריכים לדבר" – סתם מעניין אותי אם אתה רוצה להציב לך איזו הצהרת מטרה.
כן – הוא אומר לי הצדיק הזה. אני רוצה למצוא את עצמי אוהב אותך יותר ואולי נגלה את עצמנו אוהבים יותר ואולי בדרך אחרת. זו כותרת – תגידי ? זו הצהרה ? לא יודע….שם נראה לי לא רע.
פשוט ככה.