אני אצבע את השמיים בורוד

בואי ביחד נהפוך את הפגם ליצירת אומנות ייחודית, בואי נמתיק את הזיכרון.

Notza
notza From The Internet

"למה חשוך כאן? למה הווילון מוגף?" אני מוצאת אותה מוטלת על המיטה בתנוחת עובר.

"מה קרה? משהו כואב לך?"

"כואבת לי הנשמה. אני רוצה להיעלם!!! " היא עונה בצעקה.

"אתמול היית בסדר, מה קרה הבוקר?"

היא התרוממה מעט והעיניים שלה היו כבויות. "הבוקר הייתי במרפאה, ישבתי ליד ילד בן 6 "

היא גלגלה עיניים… לא הצלחתי להבין מה קרה.

"הרמתי רגל והשמלה התרוממה, הילד קפץ בבהלה על אימא שלו ואמר לה. "אימא האישה הזאת מפחידה אותי."

"את מבינה? הוא רק ראה את הרגל המצולקת שלי ונבהל."

"מה היה קורה לו היה רואה את כל הצלקות?

מה היה קורה לו היה רואה את הבטן השסועה שלי?

מה היה קורה אם היה רואה את השד המעוות שלי?

איך אני אמצא את האיש שיאהב אותי עם הגוף הזה? איך אני אצליח בכלל לאהוב את עצמי? " היא כבר הייתה בתוך בור עמוק של בכי שלא נשלט.

נשמתי נשימה עמוקה ניסיתי לאסוף את כל הכאב הזה שלה, חיבקתי אותה כאילו הייתה הילדה הכואבת שבי.

קעקוע על חזה  מהאינטרנט
קעקוע על חזה
מהאינטרנט

"אף אחד מאתנו לא חסין" אמרתי לה." הרי כל אחד סוחב צלקת רגשית שנצרבת מאירוע מהעבר. "

"אבל יש כאלו שהצלקת שלהם חרוטה על הגוף ומהווה תזכורת יומיומית לאירוע כואב שחוו. יש כאלו שרק להתעורר בבוקר זאת משימת מלחמה עבורם. ישנם אנשים שהדימוי העצמי שלהם ברצפה וצלקת הפיזית יש תופעות לוואי הקשורות לדימוי הגוף, בדיוק כמו אצלך."

" אבל איפה האישה שאני מכירה? זאת עם חוש הומור שלא משאיר אף אחד רציני או עצוב? "

" תני לי לעזור לך, תני לי לחבר אותך לעצמך ולהתאהב שוב בגוף שלך.

חוט ומחט מהאינטרנט
חוט ומחט
מהאינטרנט

בואי ביחד נהפוך את הפגם ליצירת אומנות ייחודית, בואי נמתיק את הזיכרון. החלום שלי להפוך את הגוף ליצירה על קנבס. להצליח לחבר בין הגוף לנפש במשיכות מכחול עם המון צבעים שמחים. לגרום לאותן נשים כואבות, מתביישות ומסתתרות לחזור וללבוש גופיות, בגד ים, מכנסיים קצרים. לא להישאר עטופות בבדים גדולים ורחבים. לתת להן לצאת את יציאת מצרים שלהן.

לצאת מהמייצר אל האור, לעבר האהבה, אל החופש!

להעצים , לגרום להן לשמוח במה שיש ובעיקר לחזור לאהוב את עצמן. שוב.