לא מזמן כתבתי פה פוסט על פנטזיה שיש לי, אז הנה עוד אחת:
אני רוצה להתחלק ל7
ארבע יהיו צמודות, אחת לכל ילד:
אחת תשב עם הבכורה על השיעורים, כי זותי – אם לא יושבים איתה לא עושה.
השניה תשתובב עם התאום הג'ינג'י שצריך להוציא המון מרץ אחרת זה נגמר באסונות לבית.
השלישית תשב להקשיב לתאום השאטני, זה שלא מפסיק לדבר כל היום ולספר ולדמיין ולשחק.
הרביעית תיצמד לתינוק – תניק, תחבק, תשחק במשחקים מעשירים.
הארבע האלה, ביחד, יצליחו אולי להגיע למשרה מלאה בשעות שהילדים במסגרות. אחת לא תספיק לזה, כי יש תורים, ופרא-רפואיים שונים, ומחלות שלהם, ופה ושם מחלות שלי. אבל ארבע ביחד – נשמע כבר סביר.
החמישית תוקדש לבית: סידור, ניקוי, כיבוס, ארגון, הכל הכל הכל. מה שעושה העוזרת ומה שנשאר מוזנח, ועל הדרך היא גם תבשל ארוחה מפוארת ומדוייקת לכל ילד וילד.
השישית תהיה בזוגיות: תבלה עם החצי, תצא למסעדות ובתי קפה, תיסע איתו לסופ"ש בצימר זוגי במערה או באמצע שומקום, תישאר יפה וחטובה לנצח.
והשביעית? השביעית תהיה רק מירית, תשלים חלומות, תקרא ספרים, תתחזק קשרים עם חברות, תלמד את התואר הבא, תשתה קפה, ותנוח, ותישן. בעיקר תנוח ותישן ותשתה קפה, אם להודות על האמת.
בנתיים, עד שאהיה 7 נשים שונות אני נאלצת לכעוס על הילדה עד שתעשה את השיעורים, תוך כדי שאני מכינה איתה ועם אחיה התאומים ארוחת ערב מאפינס אגסים, הריח מטיטול הקטן כבר מרקיע שחקים אבל שיחכה, כי אם אלך להחליף סביר שהם או יאכלו את כל הבלילה או יפילו אותה ארצה, מה שיכעיס אותי יותר…
לא פשוט להיות יום יום שעות לבד מול ארבעה שובבים, אבל לפחות יצאה ארוחת ערב משובחת (כלומר – לילדים שהואילו בטובם לאכול אותה ולא לדרוש תחליפים).
מאפינס אגסים, בין 18 ל20. תלוי בגודל השקעים:
מחממים תנור ל170 מעלות ובנתיים מערבבים טוב טוב בקערה
3 ביצים
3/4 כוס סוכר
קצת מעבר ל1/4 כוס שמן
קורט מלח.
כשזה מעורבב באופן אחיד יש לזה מראה שהילדים הגדירו כמו דבש…
עכשיו נוסיף 2 כוסות קמח + שקית אבקת אפיה ונערבב שוב עד לאחידות.
מקלפים 3 אגסים וחותכים לקוביות קטנות, מערבבים טוב טוב, הכל יוצא עיסתי ועושה רושם שאתם ממש לא בכיוון – אל חשש.
יוצקים לתבניות שקעים, כשלוקחים בחשבון תפיחה כך שממלאים כחצי עד 3/4 מכל שקע.
מכניסים לתנור לרבע שעה ובודקים אם יש צורך בעוד זמן או שהמאפינס מוכנים.
לגיוון אפשר להוסיף עם הקמח 3 כפות קוקוס. אפשר להוסיף גם תמצית וניל עם הביצים, אפשר לעשות אייסינג עם מים, אבקת סוכר (ולמי שמתחשק גם צבעי מאכל) במרקם טחינתי ולהזליף מעל אחרי האפיה. אנחנו הלכנו על גרסת הבסיס שיצאה טובה דיה.
מה שטוב בארוחה הזו היא שהילדים הכינו אותה איתי, ושקשה להתלכלך ממנה (אלא אם מוסיפים את האייסינג).
ועכשיו כשהם כבר אכלו נשאר רק למצוא את המירית שתנקה את השולחן ואת המירית שתנקה את הילדים ותעביר אותם לפיג'מות ואולי אפילו תסכים להשכיב אותם לישון.
