אני אוהב אותך זה שדואג לי, וגם לך זאת שלי דואגת, אבל משום מה תמיד אתה וגם את מראים לי, שאתם בעצם תמיד דואגים רק לעצמכם, בכל דבר ודבר, עם דאגה כמו שלכם, כל שהיה יכול באמת לעזור לי, אם לא הייתם בכלל דואגים לי, אם בעולמי, לא הייתם קיימים בכלל…
אני אוהב אתכם הלוחמים ברוח נועזת, אותך המדבר יפה ובשטף, ואותך היפה הנשית הנועזת, הנאבקת, בכל מה שיכול להראות שאתם נלחמים, עבור שיוויון ויותר צדק לנשים, מסכנים ובאופן כללי לכולם, אבל בעצם מאחורי החזות הנאצלת, מסתבר שאינכם שונים מכולם, שגם אתם בעצם, חית אדם כמו כולם…
אני אוהב אותך לוחם החופש וגם אותך לוחמת החופש, אבל בעברית קשה לומר זאת, גם לך וגם לך, במילה אחת פשוטה, כי בעברית עם כל הרצון וגם הצער, אין מילה בודדה ומיוחדת, שפונה גם לך וגם לך, אלא צריך בניפרד לפנות כיאה, לכל אחד וגם אחת, בכל עניין ועניין…
אחרת מיד יהיו, שאת ניצוץ האפליה יציתו, בלהט על המאבק הצודק שלהם לדבר יתחילו, כאילו האדם למען מאבקים ומלחמות לעולם הגיע, כאילו בלי מלחמות ומאבקים, החיים יהיו משעממים לכולם…
אני אוהב אותך לוחם החופש, אני אוהב אותך הלוחמת באומץ, אבל די אולי מספיק כל יום להאבק למען החופש, מלחמות ומאבקים ללא סוף וללא אופק, כל יום שעובר מוכיחים, שהמאבק שהיה ויהיה, הוא מאבק שהיה תמיד מיותר….
למרות הקידמה שמידי יום שיאים חדשים כובשת, יצר האדם לעולם, יהיה מה שהיה. אם עדיין זאת לא הבנתם, עוד תבינו זאת עם חלוף השנים, או כאשר תהיו באמת גדולים מהחיים…
אז במקום סתם, באחר מידי יום להאבק, פשוט תהיו לדוגמא…החיים אם תרצו או לא תרצו חולפים, הביטו כמה אנשים שהיו כמוכם, לא רק שלא שינו, אלא קבורים עמוק באדמה.