העונש הגדול בפתח, ואיתו שלל הוצאות, ג'ינגולים של "מה עושים עם הילדים "וציפייה לסוף אוגוסט.
פעם חשבתי שזו בעיה רק של אמהות של ילדים קטנים מאוד,אבל מסתבר שגם כשהם בחטיבה או בפתח התיכון ההוצאות לא פוסקות. להיפך! ההבדל היחיד הוא שהכסף מתנדף בלי שהם צמודים אלייך, בלי ארטיקים דביקים שנוזלים עלייך ושאר זוועות.
כדי להמחיש … להלן דגימה של שיח אמהות שכונתי אצלנו.(אגב,הכל סמסים)
אמא של טל: "את רושמת אותה לקייטנה של הבית ספר?"
אני: "נראה לי שכן, ככה הילדה רוצה.אמרה שרוב הילדים בכיתה הולכים אליה".
אמא של עדי:(אלי) "רשמתי את שלושתן לשני מחזורים. מקווה שאקבל הנחה. ביקשת לדעת..אז זה הדיווח…"(אמא לתאומות בב' וילדה בא').
אני מסמסת לאמא של טל: "אני מחר רושמת את הילדה לקייטנה של בית הספר. בטוח."
אמא של טל:"אוקי,גם אני".
*כעבור שעה*
אמא של טל: "תגידי,רושמת אותה גם למחזור שני?"
אני:"I wish, אין כסף.."
אמא של טל: "גם אם הם בבית..יש הוצאות..כל היוליאוגוסט הזה!"
אני:"ספרי לי על זה!!"
דממה
חוסר מתאם – למערכת החינוך מציאות משלה
לאורך כל השנה אנחנו ההורים נאבקים בהפרשי ימי העבודה בין העולם האמיתי (ימי עבודה שלנו) לבין העולם במערכת החינוך. לדעתי זו הבעיה המרכזית בחיי ההורים,ומעמד הביניים בפרט. לעצמאים שבינינו, מדובר בכלל בגיהנום.
אבל אם במהלך השנה מדובר ב"כסף קטן "(למרות שחופשת פסח היא אכזרית למדי) הרי שבא החופש הגדול וטורף את הקלפים. בפנינו עומדות הוצאות עצומות החל מקייטנות (אינן מכסות את כל החופש כמובן) וכלה בבילויים ואז מגיע השלב,כפינאלה אכזרית במיוחד, של רכישת ציוד חזרה לבית הספר והספרים.
ובמספרים: קייטנה של 18 יום לילדים גילאי א'-ב' עד השעה 13:00 עולה סביב 1200 ש"ח.
למי שעובד כשכיר במשרה מלאה (רובנו) ייאלץ להיפרד מ 1950 ש"ח ליום עד 16:00 ואז לג'נגל עוד שעה.(בייביסיטר,למי שאין סבתוש בסביבה).
קייטנות האקשן המדברות לקהל המבוגר יותר (ילדים בסוף יסודי ותחילת חטיבה) סביב 1700 ש"ח ל 16 יום.
בילויים : כרטיסיית בריכה (כ 500 ש"ח ל 12 כניסות), קולנוע (כרטיס אחד כ 40 ש"ח), דלק על הנסיעות לכל המקומות (טנק סביב 320 ש"ח)
שלא לדבר על נופש משפחתי (אלפי שקלים,אם כי אני מוותרת על הצטופפות עם עמך ישראל במלונות)
מכאן יוצא שמדובר בסל הוצאות עצום המרוכז בחודשיים.
חזרה לבית הספר – עלות ספרים לכשלושה ילדים גילאי יסודי-חטיבה-תיכון יכול להגיע בשקט ל 1000 ש"ח, וזה לפני הציוד השוטף של מחברות,כלי כתיבה,תיקים וכד'.
מתי תבוא הישועה?
אני מחכה מאוד ליום שבו ההוצאות להורים תקטנה.
דברים כגון קיצור החופש הגדול, מעבר לספרים דיגיטליים באופן גורף ופיתוח מרכזי אטרקציה מוזלים לילדים יקלו מאוד. (מה זה בכלל? לא יודעת,אולי מקום בו יש משחקי חלל, שטיחים מקיר לקיר,ג'ימבורי וספרים והכל במקום ממוזג…)
מעניין לציין שגם באירופה החבר'ה יוצאים לחופש מאוד ארוך. העניין הוא שייתכן שכל איכות החיים שלהם ואורח החיים לא ניתן להשוואה אחד לאחד לחיינו כאן, ולכן להשוות בין אורכי החופשות מראש בין איטליה/הולנד/גרמניה לבין ישראל יחטא למציאות.
אני לא מוטרדת מהגז של תשובה או מחופש הפולחן בכותל. אותי רק מעניין איך לצלוח את החופש הגדול. כל שנה מחדש.
אמהות שוברות ת'ראש – החופש הגדול
