אמא של קצין

בחורה עם מחשב נייד

מורן הבן שלי סיים אתמול קורס קצינים בבהד 1.
אני ענת אמא של מורן התרגשתי עד דמעות במעמד מיוחד זה.
יחד איתי היו עוד 400 משפחות שבניהם בנותיהן סיימו אתמול קורס זה.
ואין ספק שהגשם הראשון ירד אתמול.
ולמה אני מספרת לכם על זה?
מעבר לזה שאני אמא גאה, אמא שגדלה וגידלה על ערכים של נתינה ותרומה, אמא שמאמינה בישראל חזקה בישראל בטוחה.
אני גם אמא שמאמינה שהכי טוב לנו בעולם זה שלום .
שלום עם אויבינו
שלום בתוך עמינו
שלום עם חברינו
משפחותינו
ילדינו
בעלי
והכי הכי שלום עם עצמי.
אני אמא שבשנים האחרונות מאז בתי עדן התגייסה לצנחנים,
אחריה בני תומר התגייס לתותחנים והיה לקצין מעולה,
עכשיו מורן קצין טרי.
ובן ה 16 שלי כבר מבין לקראת מה הוא הולך.
מאז שהם התגייסו שמעתי המון קולות בתוכינו שמדברים כן צבא לא צבא.
כאילו שזה בכלל ענין של בחירה.
קולות שלעיתים השתיקו אותי וגרמו לי להרגיש מיוסרת בחינוך שלי את ילדיי.
בתרומתם.
קולות שהתביישתי להודות לידם שיש לי ילדים שעושים חיל.
קולות שהרגשתי שמקטינים את ההשגים הללו.
קבוצות של אמהות שצועקות ״חאלאס״.
ועד היום לא ברור לי למה הם נתכוונו. חאלאס למה?
גם אני צועקת ״חאלאס״!
מבינה כבר מזמן שכמו שהחסידה לא מביאה ילדים לעולם, כך גם הצבא לא מביא שלום!
גם אני רוצה שהצבא יהיה כולו טקסים והווי.
ושכולם ייסעו לגלוש בהוואי.
גם אני רוצה שילדיי יילמדו ויוציאו תארים, יטיילו בעולם, ויעשו עסקים, ויביאו ילדים, ויקימו משפחות
וכשנכדיי ייגדלו יהיה פה שלום.
״ואני מבטיחה לך נכדתי האהובה שזאת המלחמה האחרונה״.
הלוואי.
גם אני רוצה שחיינו יהיו נופת צופים, סוגים בשושנים.
שלא נדע עוד חרב ושלא יילמדון עוד מלחמה.
כשאני הייתי ילדה, הצבא היה דבר נשגב, להיות מפקד בצבא היה ה דבר .
לראות חיילים מבעד לשמשות אוטובוס היה שיא.
רצתי לטקסים בהר הרצל רק בכדי לראות אותם את אותם ילדים לבושים ירוק מגולחים למשעי וקצוצי שיער.
אני לא חושבת שהרבה השתנה מאז.
עדין החיילים הם מקור להערצה.
המפקדים הם מודל לחיקוי,
והנוער ברובו שואף לתרום וחדור מוטיבציה.
אז למה יש בי תחושה שלמרות ההשג העצום שלהם, של ילדיי,
יש בי קולות שמנמיכים את זה?
אני חיה בדילמה וכל הקולות ביחד מתערבבים בתוכי.
אך יש קול אחד שגובר על הכל .
קול שאני בטוחה בו,
הוא לא מתבלבל,
נשאר נאמן לעצמו
אני בטוחה לגמרי.
אם לא היה לנו צבא חזק
לא היינו!
או, היינו כחולמים!
חזק ואמץ מורן בני!