ז'אנר: דרמה, פרוזה תרגום
208 עמודים | הוצאה: כנרת זמורה דביר | תרגום: יערית טאובר | שנת הוצאה בארץ 2019
מועטים הם הדברים הוודאיים בחייו של אדם. הוא חי, נושם, מתקיים, יודע שקיימת מחזוריות של יום ולילה ושל עונות השנה אך הוודאות העיקרית והמהותית מכולן ואשר מעצבת את אופיו ותקבע לרוב את עתידו היא הוריו. שורשיו של אדם הם הדבר שבו נאחז כשכל הנסיבות מטיחות בו מצד לצד.
אך מה קורה כשיום אחד עולמך חרב עליך? המציאות שאתה מכיר ואוהב מתמוטטת סביבך כמפולת הרים המאיימת לקבור אותך מצער ובלבול? זה בדיוק מה שקרה לגיבורת הספר המיוחד והעדין הזה.
יום אחד בגיל 13 מוצאת את עצמה גיבורת הסיפור הזה מוצבת בפני עובדה: את חוזרת להורייך הביולוגיים. חייה היפים, הנוחים, המפנקים והמטפחים מומרים בן רגע בחיי דלות ועוני בחיק משפחה ברוכת ילדים והמתקשה להתקיים.
השאלות מכרסמות בה: מדוע מחזירים אותי? הם רוצים בך בחזרה נאמר לה. אך היא לא מכירה אותם. מדוע עכשיו? מה עשתה לא בסדר כדי שהוריה יתנערו ממנה? ינתקו אותה מחייהם? ישלחו אותה מעל פניהם? ועוד יותר חשוב ומהותי: מי היא? מה מיקומה בעולם? למי ולאן היא שייכת?
שאלות אלו ורבות אחרות מהדהדות מעל לשורותיו של הרומן הקסום הזה.
הסיפור מסופר בגוף ראשון מפיה של הגיבורה. אני קוראת לה גיבורה כי היא נטולת שם. נטולת הגדרה. בסדרה של פסקי דין נקבע ששמו של אדם הוא קניינו וכאן אנו עדים לעוולה שנגרמה לגיבורה כשנישלו אותה מקניינה. לא בלבד שלא נאמר לנו מהו שמה, הוצמד לה כינוי במטרה לפגוע, במטרה להעליב, במטרה להנציח את היותה לא שייכת ובלתי משוייכת. זרה מוחלטת בין מי שאמורים להיות משפחתה.
הסופרת מעבירה ביקורת נוקבת על ממסד ההורות. לא באופן גורף, נא להירגע! היא מבקרת בעיקר את אותן אימהות שרואות בילדיהן חפצים, דברים נטולי רגשות, כאלו שאפשר להתיק ממקום למקום מבלי לשאול לדעתם או בכלל לתהות לגבי מה החלטתן עלולה לחולל בנפשם. הדברים נאמרים שבעתיים כשמדובר בילדים בגילאים בהם הם מודעים למהות השינויים, מבינים מה זה אומר להיתלש מהסביבה הטבעית להם, מבינים כשרגש שהוענק להם בדרך קבע נגזל בבת אחת.
שתי האימהות בסיפור הזה הן כה שונות. כל אחת מצטיירת באופן מסויים וכשמתגלים דברים הרגשות מקבלים צורות ורבדים שונים. לא יכולה להגיד שהזדהיתי איתן כי שתיהן הכעיסו אותי ומאוד, שוב, כל אחת מהמקום שלה ועמדתה בסיפור הזה.
דמויות המשנה נבנו ונבררו בקפידה ואין ולו אחת שהיא מיותרת. כולן חיוניות וכולן עוררו בי רגש זה או אחר.
מה שמייחד את הסיפור הזה הוא כמויות ועוצמות הרגש האדירות שגודשות אותו. הקשת נעה בין חיוכים, אהדה, כאב, סבל ושאט נפש. מספר בן 208 עמודים קשה לצפות לטלטלה כזו אך הרשו לי לומר לכם, לקח לי זמן לקרוא אותו ועוד זמן לעבד את אשר קראתי. זה מסוג הספרים שלא יותיר אתכם אדישים. חייבת לציין שבזה שהסופרת הצליחה להעביר אותי בחוויה הזו במעט הדפים שכתבה, היא גאונה!
אם אתם מחפשים ספר עדין, שונה, מיוחד, נוגע בעומקים שלא כל ספר מצליח להביא אתכם אליהם, זה הספר בשבילכם! מומלץ בחום!.
