למפקד של בני, טירון קרבי בתותחנים, טירון פשוט כZה, שלום,
כותבת לך על מנת להשקיט קצת את הדאגה המקננת בליבי.
אתמול קרה מקרה מוות של חייל, טירון, ביחידה מובחרת, דביר מור ז"ל.
הייתי רוצה להאמין שדבר כזה לא יקרה ביחידה שלך,
הייתי רוצה לקוות שחייל, שמפתח חום של 41 מעלות- לא יושאר בהשגחת פרמדיק צעיר, אלא יפונה, ולו רק כדי להיות בטוחים מפני מקרים של חיידקים אלימים שכאלה.
הייתי רוצה להאמין שחייל, הניגש למרפאה, מתייחסים בכובד ראש למה שהוא מספר ובמיוחד שעושים לו את כל הבדיקות הרצויות,
ובמידה ויש ספק קל שבקלים- מפנים אותו.
הייתי רוצה להאמין שמפקד, שיודע שחייל שלו שוכב ומרגיש כלכך נורא, ידאג לו, ולו רק בגלל שאמא שלא איננה לידו ולא יכולה לעשות זאת.
הייתי רוצה להאמין שמפקדים קשובים לחיילים, ולא מנסים לחשוב ש… זה סתם וירוס שיעבור.
הייתי רוצה להאמין שתדאג שמקרה כזה לא יקרה לעולם בבסיס שלך!
האם אני יכולה להאמין?
אגב, עד היום אין לי ולו טענה אחת לנעשה בנושא הבריאותי בבסיס.
אבל אנחנו רק בתחילת דרכנו המשותפת
ואני, כמו אמא…. דואגת!
ממני,
האמא של החייל הכי מקסים, הבן שלי!
