אמא ובת, מיצאו את ההבדלים

כשמסתכלים עלינו, אומרים שאנחנו דומות. תכלס, שתינו יודעות שלא ממש. לרוב אנחנו צועדות בשבילים מקבילים, מושכות לכיוונים אחרים ולא תמיד יודעות להצליב את מפות הדרכים שלנו. לא תמיד אנחנו מצליחות לקרוא זו את זו ולא תמיד שוררת בינינו הבנה שלמה. ביני לביני אני מודה שבמובנים רבים היא עקפה אותי בסיבוב ושהיא הרבה יותר שקולה, בריאה בנפשה וחכמה ממני. ולפעמים, כל מה שרוצה וצריכה הוא להרגיש שהיא זקוקה לי ולהרגיש אותה קרוב, כמו פעם, כשהייתי קולעת לה שש צמות ליום שישי. ובאותם רגעים שהצורך עולה על גדותיו, אני אומרת לה "בואי" ואנחנו יוצאות מהבית בניסיון לשוב ולמצוא כמה מכנים משותפים בתוך ים ההבדלים והפערים.

הפעם שמנו פעמינו אל עבר קניון עזריאלי קריית אתא ליום של קפה, שופינג, פינוקים ובעיקר שלנו, בלי אף אחד אחר.

קפה ופטפוטים של בוקר באדיבות קפה ארומה, קניון קריית אתא

כשמסתכלים על ספלי הקפה שלנו, חושבים שהם דומים. תכלס, שתינו יודעות שלא ממש. אני שותה הפוך קטן על בסיס מים והיא שותה הפוך קטן על חלב דל שומן. אני לא ממתיקה בכלל, היא מוסיפה כפית שטוחה סוכר חום. אבל כשאני שותה את שלי והיא שותה את שלה אנחנו מסתכלות בעיניים ועושות חישוב של הימים שנותרו לה לשחרור מהצבא (חודשיים פחות שבוע) , והיא מסבירה לי שהיא רוצה קודם לעבוד, אחר כך לעשות הפסקה ולהתרכז רק בפסיכומטרי, אחר כך לחזור לעבודה כדי לחסוך לטיול הגדול, ושלפי התוכנית שלה אין מצב שהיא תתחיל ללמוד באוניברסיטה לפני 2017, ושבכל מקרה אין לה מושג מה היא רוצה ללמוד. אני מסתכלת עליה ונזכרת בעצמי, איך לא היה לי את המיקוד לתכנן שנתיים קדימה. איך מיהרתי ללמוד ונרשמתי למה שבטוח יקבלו אותי כי לא חשבתי לרגע שאני ראויה ליותר ואיך מיהרתי לסיים גם כשכבר הבנתי שלא יצא לי מזה כלום , והלב שלי מתמלא גאווה שיש לה תוכנית ושהיא מרגישה מספיק בטוחה בעצמה לא לדעת עדיין מה תרצה לעשות בעתיד ואני אומרת לה שתיקח את הזמן ושכל מה שתחליט הוא בסדר, העיקר שתבחר תחום שמגרה לה את המוח ושתזכור שתמיד אפשר להחליף תוך כדי תנועה.

פינוק לרגליים באדיבות – PM אקספרס ספא, קניון עזריאלי קריית אתא

כשמסתכלים על כפות הרגליים שלנו, חושבים שהן דומות. תכלס, שתינו יודעות שלא ממש. אני מידה 39 , היא 38. שלי חרושות קמטים וורידים שמסגירים את האוטוטו חמישים שנות, ושלה זכות וחלקות כמו תינוקת בת יומה שכל החיים לפניה. ההשקעות שלי סולידיות: סנדלים בני שלוש או ארבע, הזוג היחיד שנותר בכל הרשת אחרי שזממתי עליהם כל הקיץ והסתערתי עליהם בסוף עונה כמו בקרב על ווטרלו או לכל הפחות הקרב על המילקי האחרון. ההשקעות שלה ספונטניות: כפכפים דנדשים שזה עתה נרכשו, סתם כי אי אפשר לנעול נעל סגורה אחרי משיחת לק על הציפורניים של הרגליים. אבל כשאני עושה את הפדיקור שלי והיא את הפדיקור שלה, אנחנו מסתכלות בעיניים ומדברות על הנסיעה המשפחתית לצפון , ועל הבויפרנד שמצטרף אלינו, והלב שלי מתמלא שמחה גדולה על הזכות לפרגן לאהבה הבריאה והנהדרת שלה ולאפשר לה להרגיש נוח ונעים בתוך הזוגיות שלה גם לידנו.

שופינג לארון ולנשמה. קניון עזריאלי, קריית אתא

כשמסתכלים על שקיות השופינג שלנו, חושבים שהן שונות. תכל'ס, הן לא. צבע השקית לא חשוב. לפעמים אפילו מה שיש בה לא עקרוני. העיקר לחזור הביתה עם מליוני שקיות שנפטרים מהן בבית במהירות האור במסגרת העלמת ראיות וצחוק מתגלגל של ממתיקות סוד גדול של מתנות קטנות. וסליחה על הרדידות הקיומית, אבל שופינג הוא המכנה המשותף המעולה ביותר, אושר חוצה מגזרים וגילאים שמשמח לבב כל אם ובת בכל מצב צבירה ובכל נקודת זמן.

אז מה אתם אומרים, דומות או לא?

אהבה, באדיבות בנות דיאמנט