אם לא תחלמי, איך תגשימי?

עת לחלום

"ספרי לנו מה החלום הכי גדול שלך", ביקשו בקורס שלא מפסיק לאתגר אותי.

אוקיי, רגע. על זה אני צריכה לחשוב.
מנסה להזכר מתי היתה הפעם האחרונה חשבתי על זה. מתי היתה הפעם האחרונה שחלמתי, אבל באמת? בגדול כזה? חושבת וחושבת. מבינה שהפעם האחרונה שחלמתי היתה די מזמן.

אוקיי, זו כבר סיבה טובה לחזור לחלום ממש עכשיו.
אבל רגע. פעם אחרונה שחלמתי, חלמתי בדיוק את זה.
חלמתי שאני מאיירת, מעצבת ויוצרת למחייתי מוצרים יפיפיים שמשמחים אנשים ועושים את היומיום ליפה יותר. חלמתי שהבייבי שלי, לימיק, הופך למותג של ממש. מכלול שלם של יופי ושמחה ואסטתיקה ושיק.
חלמתי שהוא גדל וצומח והופך למשהו גדול וטוב באמת.

ואז זה פשוט קרה.
לימיק הפך לכל זה ויותר ואני מוצאת שאני עדיין לא מעכלת את זה.
אני מאושרת ומודה על כל לקוחה, כל פרגון, כל פנייה, כל הזמנה. מאושרת על כל מי שקוראת לי לימיק וגורמת ללב שלי לרחף. מאושרת כל כך אבל בחיי שלפעמים גם לא מעכלת. לפעמים אני עדיין תוהה איך ומתי זה קרה. ואז אני נזכרת בדרך שעשיתי ואיך התמדתי בה והמשכתי ללכת.
ואני מבינה שהיתה רק ברירה אחת, להגיע בדיוק לכאן.

כך נראו החלומות הכי ורודים שלי | בתמונה: מוצרי נייר של לימיק — **כך נראו החלומות הכי ורודים שלי** | בתמונה: מוצרי הנייר של לימיק. צילום: ענבל כבירי

רגע, זה מותר בכלל?

אז אם כך, רגע. מה עכשיו?
ביני לבין עצמי אני מוצאת שאני תוהה האם אני יכולה בכלל לחלום שוב?
הרי קודם לכן רציתי את כל זה ועכשיו פתאום זה לא מספיק לי ואני רוצה עוד?

השאלה נשארת תלוייה באוויר עד שהתשובה מגיעה מאליה.
הרי אם לא הייתי רוצה עוד, לא הייתי קמה בבוקר מפוצצת באדרנלין ורעיונות.
אם לא הייתי רוצה עוד, הייתי כנראה כבר מזמן מחזירה את המפתח וסוגרת את הבאסטה.

וכן, בטח שאני רוצה עוד. כל כך הרבה עוד שלפעמים זה מבהיל אפילו אותי אז אני נושמת ומזכירה לעצמי שיש דרך שעלי לעבור, שלא הכל יקרה כאן ועכשיו וזה בסדר. שיש רעיונות שיחכו עד שיבשיל זמנם, ויש רעיונות שאוכל להוציא לפועל כבר מחר.

ובאשר למה שעליו אני חולמת, הרי זה ברור. פשוט להמשיך לעשות את זה, רק גדול יותר.
אבל זה נשמע לי פתאום די סטנדרטי אז אני מקשה על עצמי ושואלת: איזה חלום גדול עולה בי כבר עכשיו?

לחלום זה מפחיד. זה עוד עלול להתגשם

ופתאום הוא עולה לנגד עייני.
ליין שלם של מוצרים עם איורים שלי שנעשה בשיתוף עם אחת החברות הגדולות.
האיורים שלי, ההפקה שלהם. הקונספט נתפר יחד והוא יפיפה ויצירתי ומושלם.

פעם אני פותחת קטלוג של איקאה ורואה אותם.
ובפעם אחרת אני מסתובבת בחנות וממששת ליין יפיפה של דורנת בשיתוף עם לימיק.

האמת, עכשיו כשזה בחוץ זה קצת מבהיל אותי.
מצד שני, כבר צעדתי בעבר אל לעבר חלומות רחוקים שכמעט נראו כבלתי אפשריים
ואני המשכתי והמשכתי וצעדתי עד שהגעתי.

אני נזכרת ומבינה שמותר לי לחלום ואפילו כדאי.
כי לפעמים חלומות מתגשמים, מי כמוני יודעת.