"אם ככה תבחרי את החתן שלך כל החברות שלך יתחתנו ואת תישארי רווקה"

בחורה עם מחשב נייד

זה כנראה אחד הפוסטים הכי פחות מושלמים שקראתם.

מוקדש לי ולכל הפרפקציוניסטים באשר הם,
"אני עוד לא מוכנה", "זה לא הזמן המתאים" "זה לא מספיק מקורי", "מה יש לי להגיד או לחדש לעולם", "התנאים לא נוחים" , "מה יהיה אם הם לא יאהבו" ועוד תירוצים שאני מספרת לעצמי מתוך רצון להגיע למושלמות.
פוסט ראשון שלי.
התרגשות, פרפורים בלב, פרפרים בבטן ודופק מואץ.
נראה לי, שאצל כולם הכתיבה באה בקלות מה שנקרא- "זורמת", ומה אצלי?
אני פותחת דף וורד, שמה מחברת ועט לידי ליתר ביטחון, בוהה במסך ופתאום הכול מאד מעניין: פייסבוק, ג'ימייל ותוך כדי, אני פתאום רעבה, צמאה, לפני 5 דק' אכלתי ושתיתי אני נזכרת – רק לא לכתוב.
אבל בא לי , בא לי לכתוב!!
פרפקציוניזם. כן זה בדיוק זה .
מההתחלה ידעתי שזה הנושא, על זה אני רוצה לכתוב וזאת גם הסיבה שאני לא מצליחה לכתוב. אני לא אגלה לכם כמה זמן לקח לי לכתוב את זה, שמא תשתלט עליי הבושה – למרות שזו הפעם הראשונה שלי. (אז אולי בכל זאת מגיע לי איזה צ'אנס). ושלא תטעו, אם לא רוזין והפרויקט שיזמה זה לא היה קורה, או לפחות לא עכשיו, כי זה לא הזמן המתאים.

אין צורך להמציא אלא פשוט לבטא את עצמך, ניסו להסביר לי זאת מזמן, רק שמרוב כל הסיפורים והתירוצים. מה שקרה זה שפשוט לא עשיתי כלום! הייתי תקועה!
אז מאיפה מתחילים? בדיוק כמו שאני עובדת עם המתאמנים שלי, התחלתי בלהבין קודם כל במה אני טובה, מהם הכישורים שלי שיסייעו לי בדרך להגשמת המטרה? שאלתי את עצמי מה אני רוצה? אם הייתי יודעת שבלתי אפשרי שאכשל מה הייתי עושה? וכך לאט אבל בטוח התבשלתי והבשלתי עם עצמי.
כאן, תסלחו לי, אני לא מצליחה להביע את עצמי עד הסוף, זה הרבה מעבר לזה.
כשעשיתי והעזתי, שמתי לב, שאלו בדיוק המקומות שבהם הרגשתי התרוממות רוח, אגב, ולא משנה מה הייתה התוצאה אלא עצם העשייה.
בתחילת דרכי כמאמנת אישית הכנתי פליירים מאוד לא מקצועיים ובחרתי לחלק אותם בכל זאת ורק על מנת להראות לאלוהים שאני רצינית ואני חייבת לשחרר הצהרה ליקום שאני מאמנת! ונשבעת שכיסיתי את ההשקעה על הפליירים הלא מקצועיים.
פה הבנתי שכל הזמן הזה, אני תקעתי את עצמי.

תכונת הפרפקציוניזם שלי, מלווה אותי ומשתרכת אחרי כמעט לכל מקום. והיא שמובילה אותי פעמים רבות למקומות אחרים ממה שתכננתי. כפי שסיכם זאת הירקן השכונתי שלי לפני כעשור: "אם ככה תבחרי את החתן שלך, כל החברות שלך יתחתנו ואת תישארי רווקה" – גאון!! פשוט גאון, כמה שנים טובות אחרי הבנתי למה התכוון המשורר (-:
זה הכה בי יום אחד בזמן שעשיתי קניות בסופר, יצאתי מבית הוריי, גרתי לבד, ורציתי לקנות תבנית ביצים, לכאורה – מאוד פשוט, רק שמצאתי את עצמי עומדת 10 דק' כדי לבחור תבנית. כל ביצה שהיה עליה כתם פסלה את כל התבנית! פתאום קלטתי כמה זמן ואנרגיות אני מבזבזת והתחלתי לצחוק על עצמי, מכאן והלאה, החלטתי להילחם בזה…
היום אני אומרת לעצמי את המשפט "מה שיוצא אני מרוצה", מסתכלת שאין ביצה שבורה לוקחת והולכת.

בכתבה Why perfect is not always best" ", שהתפרסמה ב- BBC on-line Health בשנת 2004,
מופיעים תשעה סימנים עיקריים להיותך פרפקציוניסט: http://news.bbc.co.uk/1/hi/health/3815479.stm
1. אתה לא מפסיק לחשוב על טעות שעשית
2. אתה אדם תחרותי ואינך סובל את המחשבה שביצועיך פחות טובים מאחרים
3. אתה מתנהל על פי הגישה, הכול או כלום
4. אתה תובע מאחרים להיות מושלמים
5. אתה נמנע מלבקש עזרה מאחרים אם בקשתך עלולה להתפרש כחולשה
6. אתה מתעקש בביצוע משימה הרבה אחרי שאחרים כבר התייאשו מלנסות
7. אתה שם לב לליקויים וחש צורך לתקן אנשים כאשר הם טועים
8. אתה מודע לציפיות ותביעות של אחרים
9. אתה מאוד מוטרד ממצב שבו אתה עלול לטעות בפני אנשים אחרים

דרך קריאת הספר "אושר אפשרי" / דר' טל בן שחר (ספר חובה הנכתב כספר תרגילים שיש לקרוא אותו מספר פעמים), גיליתי שהחיים הם לא הכול או כלום, שחור או לבן ושיש גם שטחים אפורים והכי חשוב, הבנתי, שניתן למצוא את האושר גם מביצוע שאינו מושלם.
היום אני מגדירה את עצמי כבעלת נטיות פרפקציוניסטיות – ותו לא!
אני מזמינה אותך לחשוב מה הדבר שרצית לעשות בעבר וויתרת עליו, או שזה פשוט לא היה הזמן הנכון? (רצוי לכתוב את זה על דף). "תתחילי בצעד קטן", אני אומרת לעצמי, ממש קטן שיצעיד אותך לעבר המטרה.
לסיכום, מה שבסה"כ אני רוצה להגיד הוא, שהשאיפה למושלמות מניעה אותי ומדרבנת אותי אך, בגישה של "הכול או כלום" אני מגיעה לתקיעות, דחיינות וחוסר עשייה.
קראתי את הפוסט פעם נוספת, הוא ממש לא מושלם, אבל אני שלמה איתו.
אשמח לתגובות,
אורלי
בעלת נטיות פרפקציוניסטיות ולב חלש אז בעדינות (-:

לאתר שלי
לדף הפייסבוק שלי

אורלי אוזר פלדבאו
אורלי אוזר פלדבאו - מאמנת רווקות למציאת זוגיות, נשואה באושר לדורון שרק מלמצוא אותו היא פיתחה קריירה, הורים לאלונה ונבו. מייסדת הקורס "איך למצוא את האחד שלך"? ומחברת הספר "איך למגנט לחייך את האחד"? אורלי מלווה נשים להיות מאושרות יותר, שלוות יותר, אותנטיות, לקבל את עצמן, להיות בטוחות בעצמן - גם אם הן כרגע לא בזוגיות ו-בדרך לזוגיות!