במשרד של יו"ר המרחב שלי תלויה תמונה היסטורית המנציחה את מאבקם העיקש של עובדי קניאל כנגד החלטת ההנהלה לפטר 200 עובדים עקב מכירת המפעל לבעלים חדש. יש הרבה דרכים לדבר על הערכים העומדים מאחורי אותה תמונה – סוציאליזם למול קפיטליזם. שוויון למול חירות. חמלה למול חמדנות.
אבל יותר מכל היא מזכירה לי כמה חשובה הסולידריות וההבנה שהמאבקים של העובדים לשמירה על יציבות תעסוקתית ושיפור בתנאי העבודה והשכר הוא המאבק שלי. בעצם של כולנו.
המאבקים של קבוצות עובדים להכרה בזכות שלהם להתאגדות הוא המאבק שלי. בעצם של כולנו.
המאבקים של עובדים שאוזרים אומץ להזדקף מול מעסיקיהם, להסתכל להם בלבן של העיניים, ולדרוש את זכויותיהם המעוגנות בחוק הוא המאבק שלי. בעצם של כולנו.
המאבקים הכלכליים והחברתיים של הנכים, הזקנים, החד-הוריות ושאר הקבוצות המוחלשות בחברה הוא המאבק שלי. בעצם של כולנו. כי מחר אני יכולה להיות הם. וגם אתם.
נעים להכיר, שמי רעות עידן זגורי, בת 34, עורכת דין, נשואה, ואמא של שני מגבירי האושר הפרטיים שלי – עילאי ויהונתן.
כבר כנערה צעירה הייתי רגישה מאוד לאי צדק חברתי וחלוקתי ולהיעדר שוויון הזדמנויות לכלל הקבוצות באוכלוסייה. לכן, הבחירה לעבוד בהסתדרות – ארגון העובדים הגדול והחשוב ביותר בישראל – בהגנה על זכויות עובדים וצמצום פערים בשוק העבודה ובחברה בכלל, הייתה טבעית מאוד עבורי ותואמת את השקפת עולמי.
לפני כשנתיים הגעתי למרחב פתח-תקווה בהסתדרות, בהנהגתו של גיורא נחום, סוציאליסט בנשמתו, המהווה עבורי מנוע לצמיחה ואמונה שהכל אפשרי, והצטרפתי למשפחה גדולה ומאוחדת.
אני מרכזת את תחום האיגוד המקצועי של המרחב ומטפלת באיגוד עובדי המזון והפרמצבטיקה, עובדי המתכת, חשמל ואלקטרוניקה ועובדי הבניין והעץ.
במסגרת תפקידי, אני אמונה על ניהול מו"מ לחתימה על הסכמים קיבוציים, ארגון מקומות עבודה חדשים וליווים מראשית התאגדותם ועד לחתימתם על הסכם קיבוצי. אני אחראית על ניהול בחירות לוועדי עובדי במקומות העבודה, הכרזת סכסוכי עבודה ושביתות, ייצוג בוועדות פריטטיות ובהליכי שימוע, מענה וטיפול מקצועי בבעיות פרטניות של עובדים, עריכת ביקורים סדירים במקומות העבודה, השתתפות באסיפות הסברה והפגנות עובדים ושמירה על קשר חם ורציף עם חברי הוועד. בין יתר ההתאגדויות עליהן אני אמונה ניתן למנות את אסם, תדיראן, אבגול, קופולק, וויסבורד, אלקטל, אפקון בקרה ואוטומציה.
חברה נוספת אותה אני מלווה היא טבע, אשר המטה שלה נמצא בפתח תקווה. בחודשים האחרונים עוברים עובדי טבע תקופה לא קלה (בלשון המעטה), עם משבר הפיטורים ההמוני בחברה, וכמי שמלווה אותם ומכירה רבים מהם אישית, לבי כאב יחד איתם. יחד עם העובדים יצאתי להפגין ונלחמתי לצדם על מנת למנוע את פיטוריהם ולגבש מול ההנהלה מתווה מכובד לסיום העסקתם.
כל יום עבודה שלי אינו דומה לאחר ואני נדרשת להתאים את עצמי כל הזמן למציאות משתנה ולבחור את הכובע הנכון. לעתים אני משמשת ככלב השמירה של העובדים מול מעסיקיהם, וככזאת אני עומדת באסרטיביות על השגת זכויותיהם ושיפור תנאי עבודתם. לעתים אני נדרשת להיות כותל למצוקותיהם וכתף תומכת, ולעתים אני נדרשת להזכיר להם מה הסיבה שהם בחרו להתאגד ולזרוע בהם מוטיבציה ותקווה להמשך עשייה גם ברגעים של ייאוש ומשבר.
בשונה ממקומות עבודה אחרים במשק הישראלי, בהסתדרות בכלל ובמרחב שלי בפרט, פועלים ללא לאות לקידום והעצמת נשים – והתוצאות מדברות בעד עצמן. בחלק ניכר ממקומות העבודה, יותר ויותר נשים מאיישות את תפקיד יו"ר הוועד. אלו נשים חזקות וליברליות שלא נכנעו לתכתיבים חברתיים וידעו להפוך את "תקרת הזכוכית" לענן אבק.
אני מאמינה ששוויון מוחלט בין נשים לגברים הוא הדרך היחידה בה נכון וצודק לצעוד. בכלל, אני מעריצה את הכוח הנשי. בעיני, לנשים יש כוחות מיוחדים של גיבורות על, וכל מה שצריך זה לתת להן לפעול ולעבוד בלי לקצץ להן את הכנפיים.
שלכן ושלכם,
רעות עידן זגורי, רכזת איגוד מקצועי בהסתדרות במרחב פתח תקווה