יום השואה הוא תמרור אזהרה שאף אחד לא רוצה להישיר בו מבט בגבורה ולהודות שאנחנו פשוט לא "שמים קצוץ!"
לא רק על הקשישים והניצולים שהולכים ומתמעטים בחלוף הזמן.
אלא בעיקר על השיעור ההיסטורי שהיה אמור ללמד אותנו משהו.
כן אנחנו היהודים, סרבני למידה סדרתיים מתמידים לחזור על טעויות ולהחריפן עם הזמן עד לרמת "האין חזור".
הטעות הפטאלית הגורפת בקרב יהודים וישראלים בפרט,היא ששואה לא תשוב ותפקוד אותנו כי: "יש לנו מדינה!" כי " יש לנו צבא!" וכו'.
הטענה הזו גובלת בתמימות אינפנטילית מאוסה. (לצערי אני שומעת אותה גם מפיה של אימי והיא עצמה ניצולת השואה).
תחשבו על קצב האירועים המפחיד בעולם לצד גל אנטישמיות וטרור מאיים. אגב, לא חשוב מה האצבע המאשימה מפנית תמיד כלפינו. (לא מדליק נורה אדומה)
העולם מנסה בכל דרך לשתק ,לטרפד ולהחרים אותנו כלכלית מדינית יו ניימ איט. ואיזה צבא יועיל אם פשוט ינתקו אותנו "מהשיבר" פשוט לא יהיה סחר מגע או קשר עם ישראל. מה נעשה אז?
אבל לא.
אנחנו עדין בדרכינו העיקשת וחדורת גאווה נצעק:
" יש לנו מדינה! יש לנו צבא! יש לנו את אמריקה!"
אמרי- קההה- יבשת יהודים אנטישמים שמבשלים לעצמם שואה משלהם.
אז אל תתלו בה תקוות מרובות!
לפני מאה שנה ניסה בעל הסולם המקובל האלוקי להזהיר את ראשי הקהילה הגדולה ומכובדת בפולנייה מפני שואה נוראית שעתידה לפרוץ.
הוא ניסה בכל הכוח ובתקיפות לשכנע אותם לקום ולעלות לפלשתינה. על אף מעמדו כדיין וכידוע כגדול בתורה, ובעל השגה רוחנית, הוחרם פה
אחד וגורש מהקהילה. כי פשוט סירבו לשמוע! סירבו להאמין.
וכך משנעלם "הנביא מעירו" כל שנותר מאותה קהילה נכחדת מתויק ומתועד במוזיאון 'יד ושם'.
כאחת ממשיכי דרכו ופועלו אני כותבת את המילים ויודעת בליבי מראש שספק אם מישהו יקשיב או יקרא מילים אלו? בטח כשהדברים לא קלים ונעימים לשמיעה.
כן אין ספק שקשה להולכים בדרך הקבלה לעמוד מול אלו חדורי חשבונות וסקפטיות בנוכחות כוח הטבע המפעיל בעולם, כמו גם הסוג האחר
שמשוכנע שיושב שם איזה דמות של זקן עייף שממתין בקוצר רוח שנשים כבר טלית וציצית ואז אם נחזור בתשובה (ע"פ פרשנות זו) יגאל אותנו
מתלאותינו וישלח לנו איזה דמות על חמור לבן לגאול אותנו מהייסורים.
אבל כמו שכתבתי בפוסט הקודם "דעת תורה שונה מדעת בעלי בתים" וזה אומר גם כאן, חוכמת הקבלה לא "עושה הנחות" ליהודים.
נהפכו, היא תולה את האשמה כמו שאר אומות העולם בכל הסבל בעולם בנו היהודים וזאת בגלל שלנו המפתח הרוחני לזרימה
של כל האור והשפע ואין אנו מאפשרים לו להתקיים.
ולכן כל עוד לא נתאחד ולא נלך בעצת מקובלים לחיבור מעל האגו והשנאה השורה בינינו, לא נגשים את הייעוד הזה שלנו.
נותר רק להמתין ולצפות כיצד העולם "שם עלינו קצוץ" וסוגר אתנו דיל מבצע לקבינימט!
אז אל תגידו שלא אמרנו!
מאת : שרון פיי
