אל הפינה האפלה ביותר / אליזבת היינס

"זה בסדר" אמרתי. "זה בסדר לפחד.אבל את יודעת מה? הוא מפחד יותר ממך.עכשיו כל הכוח בידיים שלך…

בחורה עם מחשב נייד

כשקתרין פוגשת גבר כריזמטי, חתיך ומסתורי שאפילו חברותיה נשבות בקסמיו, היא משתוקקת רק להשתחרר מכל העכבות שלה ולהיסחף לתוך רומן נטול מעצורים.

אין לה מושג שהפנטזיה הרומנטית שלה עומדת לקחת אותה רחוק כל כך — אל הפינה האפלה ביותר. והיא לא יכולה לדמיין אפילו שגבר החלומות שרוצה אותה רק לעצמו יהפוך את חייה לסיוט.
גם ארבע שנים אחר כך קתי בודקת שוב ושוב אם דלת הכניסה נעולה, אם משהו זז בבית, אם מישהו עוקב אחריה.
אבל גם כשנדמה שסוף־סוף החיים חוזרים למסלולם, שיחת טלפון ממוטטת את חומות העולם המוגן שבנתה.(מתוך הכריכה האחורית)

רתיעה,צמרמורת,פחד,חמלה,הבנה את כל התחושות האלה ועוד חשתי כשקראתי את הספר המצויין הזה.

מערכת יחסים בין קתרין לטום שהחלה בהיכרות תמימה לכאורה בפאב גלשה למקום אפל,אלים,הרסני שהיציאה ממנו,מהקשר האפל הזה אינה מובנת מאליו.

יש במותחן הזה מעט מהכל.אהבה,קנאה אובססיבית והרסנית,שליטה אלימות ודם והם אינם מתוארים בצורתם המכוערת והמרתיעה שעלולה לגרום לקורא להסתייג מהמשך הקריאה וזה היה אחד הדברים שגרם לי להמשיך לקרוא את הספר בשקיקה.

לצד אלה יש בספר התמוטטות נפשית שמובילה לחוזק נפשי עצום,איבוד האמון בבני האדם והדרך בה אפשר למרות הכל לחזור ולהאמין בבני אדם ובאהבה אמיתית.

מעבר לעובדה שמדובר בסיפור,במותחן אי אפשר שלא להתייחס לעובדה שמערכות יחסים הרסניות שכאלה קיימות במציאות.

למה נשים נותנות לעצמן להגיע למקום כזה? למה הן לא עוזבות ובורחות? ולמה בשם שמיים לעיתים כ"כ קרובות אף אחד לא מאמין להן?

התשובות קיימות הן בספר והן בקריאה בין השורות.

מותחן מצויין,שכתוב לפי סדר כרונולוגי שלא מכביד ומעייף את הקורא.

לא הייתי ממליצה אותו לבני נוער.

כנרת,זמורה ביתן – מוציאים לאור