אל אשר תלכי / חוה עציוני הלוי

אל אשר תלכי אלך מספר בדרך קצת שונה ומאוד מרתקת את סיפורה של רות המואביה.

בחורה עם מחשב נייד

"אסנת, אחייניתו הצעירה של שמואל הנביא, מוצאת פיסת קלף עתיקה על מדף מאובק בלשכת הספרים שבבית משפחתו של דוד בן ישי. מגילת הקלף המסתורית רומזת על מאהב עלום-שם שהיה לרות המואבייה, אם-סבו של דוד. התגלית מעוררת את סקרנותה, ומדרבנת אותה להתחקות אחר התעלומות בחייה של רות. אך נראה כאילו כולם עושים יד אחת נגדה במטרה למנוע ממנה לחשוף את האמת.

האם אליאב, אחיו הבכור של דוד, אכן מאיים להמיתה אם תמשיך בחקירתה? מדוע חגית, קרובתה, אינה מוכנה להשיב על שאלותיה? ולמה עובד, בנה של רות, מגרשה בבושת פנים כשהיא מנסה לתחקר אותו על חייה של אמו?
האומנם חשיפת האמת תעורר שערורייה שעלולה לפגוע במשפחת דוד ותעלה מחדש פרשיות שנקברו זה מכבר, של בגידה, נקמה ואף רצח?" (כריכה אחורית)

הספר אל אשר תלכי כמו ספריה הקודמים של חוה עציוני הלוי ריתק אותי ולו רק משום יכולתה לקחת סיפור תנכ"י,להפיח בו חיים תוך שמירה על קווי הסיפור המקוריים.

רובנו אני מניחה מכירים את מגילת רות שלצד היופי שבה יש בה דברים רבים נסתרים ושאלות שעומדות באוויר.

דרך אסנת שמתחילה את חקירת חייה של רות ועד חייה של רות עצמה נרקם רומן בלשי עדין וכתוב היטב.

תיאורי הגברים והנשים,התככים,המזימות והיצרים מתוארים בלהט ובעוצמה וסוחפים את הקורא לדעת עוד ולהבין עוד.

אהבתי את תיאור הנשים בספר. לא עוד נשים ביישניות החוששות לחשוף את רצונותיהן ותשוקותיהן אלא נשים המודעות לנשיות שבהן,לכוחה של הנשיות ומרשות לעצמן להתמסר לגבר ולהנות ממעשה אהבה.

וכמו בימי המגילה כך גם בספר וכך גם בימינו אנו,האם אנו פתוחים לקבל את השונה מאיתנו? האם אדם זר הבא בקרבנו יתקבל על ידנו בסבר פנים יפות או שלנצח יישאר זר?

גם אם לא כך היו חייה של רות הרי שהדימיון אין לו גבולות והספר המשובח נותן דרור לדימיון ומפרש את הסיפור ואת הרמזים שבו בצורה קולחת,בשפה תנכית ככל הניתן וכל זאת תוך שמירה על סיפור המקור.

הוצאת אריה ניר