אלמוניות/אָגוּר שיף

"לספר סיפור זה לפעמים מין טיול שבו פוגשים אנשים. המספר, המטייל, יודע שאין להם שוב חשיבות אבל מסרב לשכוח אותם. כאילו התחייב בפניהם, בפני כל האלמונים האלה, שקיומם מובטח אצלו לנצח, כל עוד ימשיכו המילים לחיות." (עמ' 179).

אלמוניות/אָגוּר שיף
Anonymity/Agur Schiff
עריכה: משה רון, טלי קונס ויובל שמעוני.
הוצאה: עם עובד בע"מ, 2017
386 עמ'.

"אבל לגבי און – שעד שהתרומם מהקרקע בעזרת משיכת ידה של אשתו, כלל לא ידע על קיומו של אדם בשם ארם פריש – היתקלות בעוד אלמוני, אולי מעריץ, אולי טרחן שאוהב לבהות במפורסמים, הייתה כמובן דבר שבשגרה." (עמ' 9).

ארם פריש, תרזה און ובעלה הסופר המפורסם, יואל און, נחטפו מהמלון שבו הם שוהים לרגל פסטיבל סופרים במָרָקש.
ארם פריש לא יודע במה נקשר גורלו עם הסופר המפורסם יואל און, ודווקא ששלושתם נמצאים יחד, כל אחד לומד על השני יותר מאשר מה שידוע מרכילות בעיתון.
תרזה און, בדרך כלל לא מצטרפת לבעלה בנסיעות, אך למרקש היא חרגה מהרגלה והצטרפה, בעקבות יום נישואיהם.
החטיפה של ארם פריש היא מקרית, הרי החוטפים לא סתם חטפו את יואל און, הוא הסופר המפורסם, לכן כל סכום שהחוטפים יציעו יהיה בעיקר על ראשו של יואל און, ואולי מעט על אשתו של הסופר. שום שקל על ארם פריש. יחסי הכוחות נמדדים בעיקר בין און לבין פריש.

חוץ מהעלילה שיש בין השלושה במדבר אשר מחכים שממשלת ישראל תשחרר אותם, יש עוד 2 עלילות משניות:
הסיפור שיואל און מכתיב לאישתו על אברם פריש הילד וקורא לספר בשם זמני "אלמוניות", השם פריש כמו השותף באוהל. עלילות אברם פריש אשר מסופר בעקיפין על ידי יואל או תרזה. הסיפור שהוא מכתיב לאשתו מסופרים בלילה, אך ארם פריש שומע הכל ועוקב.
הסיפור השני בו ארם פריש כותב מכתבים לאישתו, נומי ספקטור.
דפים או עפרונות הם לא מקבלים מהחוטפים, לכן נשאר רק לספר סיפורים במדבר.

בספר יש 3 חלקים: חלק ראשון – פוזמק, חלק שני – אואזיס פריק, חלק שלישי – בית עתיקין.
זהו הספר הראשון שאני קוראת של אגור שיף, נהניתי מקריאתו.

ממליצה.

"לספר סיפור זה לפעמים מין טיול שבו פוגשים אנשים. המספר, המטייל, יודע שאין להם שוב חשיבות אבל מסרב לשכוח אותם. כאילו התחייב בפניהם, בפני כל האלמונים האלה, שקיומם מובטח אצלו לנצח, כל עוד ימשיכו המילים לחיות." (עמ' 179).

 

אלמוניות