אלמה וביורן/מלכה אדלר

"… גביר מתנשא, גס רוח, מצאת לך, טמבלית שכמותך, אמרה לעצמה. איפה כל החלומות היפים שחלמת כל השנים, איפה הם? התעופפו ברוח. פחדנית אחת, מגיע לך." (עמ' 157).

אלמה רק רוצה שיאהבו אותה, רוצה אהבה, אך נישואיה לרמי הם נטולי רגש וחוסר פרגון.

אלמה הייתה בת 8 כאשר אביה מרטין נעלם, אמה אלגרה גידלה אותה לבדה. משפחתה של אלגרה נספתה בשואת סלוניקי.
הזכרונות מהעבר, אביה שנעלם, רודפים אחריה לכל מקום וניטעים בה כאשר היא מציירת.
אלמה עבדה אצל רמי מהמשתלה, לאט לאט עלתה בדרגות בעבודה עד אשר רמי יצא איתה לדייט, ואחרי שנה של דייטים בסוף הציע לה נישואים, והיא לא המשיכה לעבוד במשתלה.
אלמה נישאה לרמי מטעמי נוחות, אהבה ואמון לא היו קיימים בין השניים, רמי לא פירגן לה כשהיא התחילה לצייר.
במסגרת לימודי הציור בצפת, היא הכירה את מרסל שגדולה ממנה ב-10 שנים, מרסל היא זאת שהציעה לקבוצה את הטיול לאירופה, שם אלמה הכירה את ביורן בבר מקומי.
בין אלמה וביורן יש חיבור מיידי, אלמה אמנם השאירה את רמי, ובנה איתמר בן ה-3 בישראל, וביורן גרוש, יש לו 2 בנים.
הטיול באירופה שנראה על פניו בהתחלה מעייף, עכשיו הוא נראה אחרת כאשר אלמה פתאום מאושרת, ביורן אוהב אותה והיא אותו, אך מה יקרה כשהטיול יסתיים?

בנה איתמר מצא גם הוא אהבה, באילת. אנה מנורווגיה. החתונה היא בברגן, נורווגיה.
אלמה כמעט בת 50, במטוס לנורווגיה לרגל חתונת בנה, כאשר היא נזכרת בזכרונות של אז, לפני 21 שנה, חלומות שהיו לה ונשכחו עם הזמן, והאהבה החזקה שהייתה בינה לבין ביורן עודנה קיימת. באהבה שמחממת אותה בלילות הקרים עם רמי, באהבה לציור שמזה לא יצא כלום, הציורים נמצאים במחסן.
בנורווגיה היא מצאה לראשונה את ביורן, האם בהגיעה לנורווגיה שוב היא תוכל לסגור מעגל ולמצוא שלווה ללב שלה?

כבר מגיל 8 כשאביה מרטין נעלם, בחייה אלמה נתקלה במכשולים אשר גרמו לה ליפול ולא לעלות מעלה, גם בנישואיה לרמי הורידו מאשר העלו אותה.

בספר יש מעברים בין ההווה לעבר, על עברה של אלמה, ההווה חתונת בנה.
תמונת הכריכה, הציור של גוסטב קלימט "הנשיקה", תואם מאוד לתוכן הספר, לאלמה הציירת ולביורן שרואה את הצבעים בשמיים.

מאוד נהניתי לקרוא, ברור שממליצה.

"שנים זכרה את המגע הרך של שפתיו האדומות, כמו קטיפה חמימה. שנים התגעגעה למגע המלטף של זקנו הרך בפניה, כמו מגע עלי הכותרת של זר כלניות אדומות, לא לבנות או סגולות, רק לאדומות היה מגע מלטף…" (עמ' 39).