מאת: ד"ר ירון פשר
בשנת 1941, עם תחילת מבצע ברברוסה, שכלל והמתקפה של גרמניה הנאצית על ברית המועצות, החלו היטלר והס.ס במסעם להשמיד את יהדות אירופה. מה שהתחיל בהוצאות להורג מאורגנות שביצעו האיינזצגרופן, התפתח לרצח עם שיטתי, והגיע לצורתו הסופית והקטלנית באותה העת שהוורמאכט החל לנחול כשלונות כבדים בחזית הצבאית.
הדעה המקובלת כיום, בקרב לומדי היסטוריה צבאית היא כי לגרמניה הנאצית לא היה כל סיכוי לנצח במלחמה, במיוחד לאחר כניסת ארה"ב למערכה בדצמבר 1941. בהתאם לאותה הערכה, נתפסת המתקפה הגרמנית על ברית המועצות שהיטלר תכנן לסיים תוך חודשים ספורים בלבד עוד לפני הגעת גנרל החורף כטעות החמורה ביותר של היטלר במהלך המלחמה כולה.
עם זה, מחקר היסטורי מעמיק לא רק שמטיל ספק בהנחה זו אלא אף מפריך אותה כמעט לחלוטין. מתברר כי יותר מהפצצות, הטנקים ומטוסי בעלות הברית, הרי שמה שהכריע את הצבא הנאצי היה דווקא המחסור בלוגיסטיקה: ציוד לחימה, תחמושת ודלק שחסרו לכוחות בחזית בגלל קווי האספקה הארוכים בין החזיתות והמרכזים הלוגיסטיים של הנאצים.
לכאורה, קשה להסביר כיצד למרות רשת רכבות מפותחת מאוד שהייתה לרשות הנאצים – הרייכסבאן- התקשתה גרמניה לשנע ציוד בין נקודות שונות ביבשת. התשובה נעוצה במלחמה הנוספת שקיימו הגרמנים במקביל: ה"פתרון הסופי" לבעיית היהודים.
בשלבי המלחמה הראשונים, השמדת היהודים באזורים שנכבשו באה לידי ביטוי בעיקר בהוצאות המוניות להורג ביערות. אך עם גדילת שטחי הכיבוש הנאצים מזרחה, התחילו לחשוב בצמרת המשטר הנאצי על מנגנון "אלגנטי" יותר להשמדת היהודים, והוציאו לפועל את "הפתרון הסופי" תוך שינוע מיליוני היהודים למחנות ההשמדה.
"הפתרון הסופי" היווה למעשה מעין מגה פרויקט של גרמניה הנאצית שנתמך במערך לוגיסטי לא מבוטל. התוצאה היא כי משאבים ותשתיות לוגיסטיות שמלכתחילה היו מוגבלים, נוצלו לטובת ההוצאה אל הפועל של "הפתרון הסופי", כאשר מיותר לציין כי אותו מערך לוגיסטי שאיפשר את רציחת יהודי אירופה במחנות המוות בפולין לא תרם למאמץ המלחמתי של גרמניה ואף פגע בו.
הרכבות שהובילו יהודים, היו יכולות במקום זאת לשאת לוחמים על ציודם המלא, מכונות ודלקים לדיוויזיות וארמיות מדולדלות בחזית. הרכבות שיצאו לנסיעות בשירות הפתרון הסופי, הותירו את הוורמאכט להתמודד עם צבאות בעלות הברית, כשהוא חסר את המשאבים שיאפשרו לו לשרוד, ואף לנצח. לצורך המחשה, רכבות שהסיעו יהודים למשרפות אושוויץ וטרבלינקה היו מסוגלות להוביל למעלה מ-900 טון אספקה ביום, שנדרשה על מנת לחדש יכולת לחימה של דיוויזיית רגלים, להניע טנקים של דיוויזיית שריון שלמה ואף יותר מכך.
באופן פרדוקסלי ביותר, ייתכן כי דווקא תוכנית "הפתרון הסופי" שהסבה לבני עמנו מילוני נרצחים, היא שמנעה מהצבא הנאצי את האספקה הלוגיסטית לה שיווע וסייע לבעלות הברית בהכרעת גרמניה הנאצית.
** ד"ר ירון פשר, היסטוריון צבאי ומרצה בתוכנית ללימודי השואה באקדמית גליל מערבי ומחבר הספר החדש Holocaust versus Wherhmacht