יצא לי לעבור מבדק אמינות בשבוע שעבר. כיאה למבדקי אמינות היו בו שאלות מוזרות שחזרו על עצמן בגרסאות שונות, בכדי לראות אם הינך אחיד בתשובותיך.
אחת השאלות השאירה אותי עם תהיות עד עכשיו ״האם לדעתך רוב בני האדם דוברים אמת רוב הזמן?״
ממש אינסטנקטיבית ודי מהר האצבע שלי הקליקה עם העכבר על התשובה ״כן״. ואז קפצה לה הודעה בבועית כזו:
״תשובה חריגה למדי אנו נעריך אם תהיה כנה בתשובותיך. אין צורך לענות תשובות שלדעתך הבוחן מצפה ממך.״
ואז המסך החזיר אותי חזרה לשאלה
טוב…
המסר העבה הובן. בחרתי הפעם את התשובה ״לא״, ואז זה עבר לשאלה הבאה.
ואני נותרתי עם המחשבה מדוע לדעת מחבר המבדק רוב בני האדם משקרים רוב הזמן. הרי אין ספק שזה מושתת על השקפת עולמו. איזה עול כבד זה להסתובב עם אמונה כזו בעולם.
פרופסור פול אקמן נהג לציין, כי מבחינה סטאטיסטית אדם ממוצע יספר לנו 3 שקרים במהלכה של שיחה האורכת 10 דקות.
פמלה מאייר אמרה במהלך ההרצאה שלה בטד "השקר הוא עתיק כמו נשימה". הוא חלק מהתרבות שלנו, חלק מההיסטוריה. ששקרים הם דבר מסובך.
הם שזורים במרקם החיים והעסקים היומיומי שלנו. אנחנו אמביוולנטיים מאד לגבי האמת. אנחנו משתמשים בו על בסיס הצורך, לפעמים מסיבות טובות מאד, לפעמים פשוט בגלל שאנחנו לא מבינים את הפערים בחיים שלנו.
אנחנו נגד שקרים, אבל בסודי סודות אנחנו בעדם בדרכים שהחברה שלנו מעודדת מאות על מאות של שנים.
אז מה אתן הייתן עונות לשאלה זו?
האם לדעתך רוב בני האדם
דוברים אמת רוב הזמן?
בכל יום משקרים לנו בין 10 ל-200 פעמים, והסימנים לזיהוי השקרים יכולים להיות עדינים ומנוגדים לאינטואיציה. פמלה מאייר, מחברת הספר Liespotting ("זיהוי שקרים"), מציגה את הסגנון והאזורים הרגישים בהם משתמשים אלו שאומנו לזהות הונאה – וטוענת שכנות היא ערך ראוי לשימור.