אין עליך יא פארוק

כמה זמן אפשר לעשות את מה שלא אוהבים?

צילום מסך של פארוק
צילום מסך של פארוק

רק אחרי שחטפתי סטירה מחברה הבנתי שהזמן עושה את שלו. הוא טס.

וכבר שנתיים שאני מתכננת לעזוב את המשרד.

הסטירה הייתה שאלה של החברה:  עוד חצי שנה שוב נפגש ושוב תגידי שאת חייבת לעזוב את המשרד? עד מתי?

אז עזבתי.

אני רואת חשבון עם מיני וסטילטו
צילום: סבינה לתפוס רגעים יפים

ליאורי שלי כל הזמן אמר לי: תנוחי. קחי הפסקה. תנשמי שניה. אל תדאגי את תמצאי את עצמך.

אבל אתן כבר מכירות אותי. 'לנוח' זה כזה שמניחים את הראש על הכר? בצהריים לפעמים?

איזה לנוח ואיזה גרביים. ואצלנו יש הרבה גרביים.

הכביסה התכבסה. האוכל התבשל. והשוטף-שטף.

ורק אחרי 200 פרקים של פארוק, פתאום מצאתי את עצמי מחברת בין 2 דברים שאני אוהבת ועושה בקלות: מצחיקה אנשים (ובעיקר את עצמי) ונותנת להם עצות והמלצות.

תמיד הייתי כזו, גוגל על רגליים.

נילקה לאן לנסוע? נילקה מה לראות? נילקה איפה לאכול?

תמיד שיתפתי אנשים בחיי. בדרך שלי. בחינוך שלי. לא שאני אם השנה אבל אני האם היחידה שיש לילדי. ואני עושה את הכל על הצד הטוב ביותר (שקמתי באותו הבוקר) שלי.

אז הלקאות עצמיות – לא בבית ספרי.

מאז עברו עוד 200 פרקים של הכלה מאיסטנבול אבל אותם כבר לא ראיתי.

החיים האמיתיים עם כאפה לפנים
החיים האמיתיים עם כאפה לפנים

כי מאז אני לא נושמת ועפה על החיים.

שולחת נשים להפסקות יזומות, לסופ"ש ולטיולים. שולחת אותן לקחת שניה לעצמן ולחזור עם 100% סוללה טעונה במלואה באנרגיות. הן חוזרות אימהות יותר טובות, נשים יותר מכילות וחברות יותר עמוקות. עוזרת לנשים להיות בשמחה, לשחרר מה שלא מקדם ולחיות באמת.

אני לא יודעת איך זה בדיוק קרה כשהבלוג גילה אותי. אני באמת לא יודעת איך הגעתי לזה.

כמו שעזריאל אמר בחגיגה בסנוקר: אבל מה אני עשיתי?

[youtube n7Kicwc_3OM nolink nolink]

אני יודעת שאני בדרך הנכונה. אני מרגישה את זה.

מוזמנות להזמין חברות לטיול, לצחוק איתי על ילדיי ולנשום שניה עם נילקה

פייסבוק

אינסטגרם

נילקה תנשמי שנייה – בלוג