ז'אנר: רומן רומנטי
395 עמודים | הוצאה: בוקטיק הוצאה לאור | תרגום: מילי שמידט | שנת הוצאה בארץ 2019
****ספר שלישי בסדר אין כמו. קדם לו דואט אין הבית ואין כמו רום. בגדול על זוג אחר אבל רצוי לקרוא לפי הסדר כדי להימנע מחורים בעלילה.
לסקירתי לדואט:
https://www.facebook.com/1378611138886572/posts/2300035283410815/
את מביטה במראה וכל מה שמביט בך בחזרה זה גועל.
מה שאת רואה היא דמות מכוערת, לא יפה, לא מושכת ובלתי ראויה ליחס.
את מאמינה שמה שמביט בך בחזרה הוא האני האמיתי שלך, פרצופך האמיתי, זה שכולם יראו וזה שכולם יתעבו.
אנשים יעקמו את פרצופיהם, ילכסנו מבטים, יתלחששו ויצביעו עלייך.
יתרחקו ממך.
ינדו אותך.
ילעגו לך.
את
לא
מושלמת.
התוצאה? פגיעה עצמית בגלל הרצון בשלמות, בגלל הרצון באישורם של אחרים, של החברה, בגלל ההזדקקות הנואשת לקבלה ואהבה.
זה מה שעברה לקסינגטון (לקסי הארט). בשתי פעימות. השדים לא מניחים לה. הקול המנקר לה בראש והדוחק בה אל עבר "השלמות". לקסי הבחורה מבית טוב שנקלעה למקום הלא נכון בזמן הכי לא נכון והייתה עדה למשהו שאסור לה לראות.
נקודת מפנה בחייה.
הוא, אוסטין קארילו, האנדרדוג של האוניברסיטה. הבחור מהצד הלא נכון של העיר. האיטלקי המקועקע. הבחור שחולם לשחק בליגה הלאומית בפוטבול, שחקן הקרימזון טייד וחברו הטוב של רום "הקליע" פרינס. הבחור עם העבר שרודף אותו והמצוקה להישאר מעל פני המים כדי לקיים הבטחה.
לקסי ואוסטין,
לשניהם סודות רבים
שניהם שבורים
שניהם רועדים מפני העתיד
שניהם עוטים שריון
הסיפור מסופר בגוף ראשון מנקודת מבטם של לקסי ושל אוסטין לסירוגין. הכתיבה נוטפת כאב. נדמה שטילי קול הטביעה את הסיפור באותיות של רגש גולמי, של סבל ושל מצוקה נואשת.
ברגע שיש לי דמויות שבורות, אמיתיות, כאלה המשקפות סיפורי חיים שכל אחד ואחת מאיתנו עלולים לחוות בעצמנו או להכיר מקרוב, אני מתמסרת כליל. אני מתמזגת עם המלל. אני מותכת אל תוך הרגש ופה, ברובד אישי מאוד, החיבור היה עז עד כאב.
איש אינו בוחר את חייו. איש אינו קובע את נסיבותיו. ולפעמים, קשה גם לשלוט בבחירותינו כי הן מונעות מצורך עמוק, מרצון מקהה חושים בדבר מה.
היו קשובים לעצמכם וליקרים לכם. תנסו להיות עירניים לסימני מצוקה. השתדלו להושיט יד גם כשאתם נתקלים בסירוב. לפעמים כשמתעקשים מספיק, אתם עשויים להציל מישהו מהאבדון. בעיות רבות אינן נראות על פני השטח, אינן מותירות סימנים פיזיים. כאב הוא דבר חמקמק. למדו לקרוא עיניים וחיוכים. אם איכפת לכם מספיק, אתם תדעו.
סיפור נדיר זה מעלה על נס את חשיבותה של רגישות לבעיות האחר. את חשיבותה של מערכת תמיכה ושל קבלה נטולת שיפוטיות. לפעמים רק להיות שם זה מספיק, רק להקשיב ובמקרה הצורך, אני מפצירה בכם להתערב.
אז כן, בכיתי ומאוד במהלך הקריאה. הסיפור עוצמתי מאוד, אנושי מאוד ומעוגן במציאות בצורה מובהקת. ממליצה לכם בחום.
אחתום עם ציטוט שריגש אותי:
"מישהו יכול להיכנס בשקט אל תאונת השרשרת שהיא החיים שלך ולהתחיל למשוך אותך מתוך ערימת ההריסות הכבדה שלוחצת לך על החזה."
לרכישת אין כמו הנפילה:
https://indiebook.co.il/shop/אין-כמו-הנפילה
