אימונים

בחורה עם מחשב נייד

6.5.19

ערב.

לפני כמה שנים הייתי פדלאה.
מרבית חיי.
כשהייתי ילדה, למרות שאהבתי מאוד לרקוד, לשחות, טניס ועוד… החוגים היו יקרים והמודעות היתה על סף הלא קיימת.. להזיז את הגוף גם בלי שזה יעשה להורים חור בכיס.
ופתאום ביום בהיר אחד,
בעודי בוגרת,
אישה,
אמא,
החלטתי שאני מתחילה.
כולם צחקו.
לא האמינו שאתמיד.
אבל המציאות הוכיחה אחרת.
אני הוכחתי אחרת.
אממה?
כיאה לפרפקציוניסטית כמוני..
זה עבר את הגבול.
בהתחלה זה היה חצי שעה כל יום..
ואז יותר.
ויותר.
שעות.
כל יום.
ללא הפסקות.
בסוף זה הפך לחלק מההפרעה.
אימוני פרך.
אימונים אובססיביים.
מאוד לא בריא.
מאוד לא מווסת.
כלי לפצות על הבולמוסים.
להגדיל גרעון קלורי בתקופות של הצמצומים.
באובססיה.
זה מנהל אותי.
במקום שאני אנהל את זה.
הכל או כלום.
כמו באוכל.

גם בזה… משוועת לאיזון.
להנאה.
לבריאות.
לכיף.

היום אני מדוכאת מאוד.
יודעת שאם אצא לרוץ ארגיש טוב יותר.
אבל אין לי כוחות.
בצום.
רק מים היום.
ומצב הרוח בהתאם.

כבר 4 ימים בלי אימונים.
תסמיני גמילה קשים.
#הפרעת_אכילה
#אימונים_זה_החיים
#סמים_טבעיים