חלומה של ג'ני ג'נקינס הוא להיות סלב והיא מוכנה לעשות הכל כדי לראות את שמה בכותרות.
באף שלב היא לא חלמה להגיע לכותרות כחשודה ברצח אימה.
עברה המפוקפק, אופיה המוחצן, הסמים והשתיה – כולם גורמים לה להראות אשמה.
נסו לדמיין איזה מין הרגשה זאת היתה אם פתאום, כרעם ביום בהיר, מישהו היה נותן לכם מדליית זהב ואומר לכם שהיא שלכם. אוי אלוהים, בטח הייתם חושבים. אני סופר תותח-על! זכיתי במדליה אולימפית. אבל רגע, על מה זכיתי בה? מתי זכיתי בה? מתי התאמנתי? איך זה ששרירי הזרוע הדו-ראשיים שלי לא בסטייל של מדונה? איך יכול להיות ששכחתי את הרגע ששינה לעד את חיי?
ומה משמעות העובדה ששכחתי?
עכשיו נסו לדמיין שבמקום מדליית זהב נתנו לכם הרשעה ברצח, ותקבלו שמץ של מושג איך זה מבחינתי.
(ג'ני ג'נקינס- בתי היקרה – אליזבת ליטל)
עשר שנים שוהה ג'יין מאחורי סורג ובריח בנסיון לשמור על צלם אנוש וזה ממש לא פשוט עבור מי שרגילה להתלבש הכי שיקי שיש ובעיקר, הבעלים החוקיים של שפעת שיער מרהיבה המהווה את מקור גאוותה.
עקב טעות טכנית, טיפול כושל בראיות במעבדה לזיהוי פלילי – ג'ני משתחררת מהכלא מוקדם.
אף אחד לא מאמין שהיא חפה מפשע.
כשאת נערת זוהר יפיפיה לא מצפים ממך להיות גם חכמה וזהו הקלף החזק של ג'ני.
פקחית וערמומית היא עוטה על עצמה את דמותה של רבקה פרקר המשעממת בעלת השיער המזויע
ויוצאת בעקבות זכרון מקוטע של שיחה ששמעה בקושי, רגעים טרם מותה של אימה : "טֵסַה, אדליין, ג'יין" בנסיון לגלות פרטים על עברה של האם וזהותו של הרוצח האמיתי.
כשהעתונות כולה ובלוגר אחד עקשן דולקים בעקבותיה, היא חושפת פרטים על העבר ומגלה את עצמה מחדש.
אימהות – בנות ומה שביניהן, נושא מורכב שנכתב עליו לא מעט.
אליזבת ליטל לוקחת אותנו למסע מרגש ביחד עם ג'יין בו היא לומדת, רק לאחר מותה של אימה מי היא ומה היא ומה הביא אותה להיות האישה החזקה שהייתה.
ובדיוק כפי שמצוין על הכריכה – מבריק, מותח, מענג !
בתי היקרה- אליזבת ליטל
תרגם מאנגלית: אמיר צוקרמן
הוצאת כנרת, זמורה -ביתן