יש בדיחה על אדם שבמשך שנים היה מגיע כל יום לכותל ושם שם פתק – "אלוהים, תעשה שאני אזכה בלוטו!", אחרי עשרים שנה אלוהים התעצבן וכאשר הוא בא לשים את הפתק היומי אלוהים צעק בחזרה – "בסדר, אבל לפחות תקנה כרטיס!". במידה מסוימת כך אני מרגישה לגבי נושא הקיימות. אין כמעט אדם שלא יביע רצון לשפר את איכות הסביבה – להוריד את כמויות הזבל האסטרונומיות שאנו מייצרים, להפחית את מימדי זיהום המים והאוויר, להקטין את החור באוזון ולהקפיא את הקרחונים שהפשירו. השאלה היא עד כמה מסוגל האדם הקטן להתמודד עם מימדי התופעות הללו, ואיך בכל זאת ניתן לחולל שינוי אמיתי, ולהשפיע?
מה זה בכלל קיימות?
כשהייתי קטנה דיברו על איכות הסביבה, היום מדברים על קיימות. זה לא שאין קשר בין שני הדברים הללו – בוודאי שיש, אבל בעוד איכות הסביבה מדברת רק על הקשר בינינו לבין הסביבה ועל הדרכים בהם ניתן לשמר את הסביבה וכדור הארץ. קיימות מדברת על מגוון נושאים רחב יותר -"קיימות היא פיתוח העונה על צרכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם הם" (על פי ועדת ברונטלנד של האו"ם). מדובר לא רק על הסביבה, אלא גם על יכולת קיום כלכלית וחברתית, מדובר על ערבות הדדית, מדובר על – השאר משהו גם לדורות הבאים.
יכולת קיום חברתית נוגעת לא רק לכלל האוכלוסיה, היא נוגעת גם לפלחים גדולים מתוך האוכלוסיה, למשל נשים. נשים כיום נמצאות בעמדת נחיתות כלכלית וחברתית. פערי שכר ותקרות זכוכית אשר בתורם מביאים להורדת היכולת להתנהל כלכלית לאחר הפרישה לגמלאות, התייחסות חברתית דיפרנציאלית לזכויות נשים וגברים (מישהי אמרה מכנסיים קצרים בבתי הספר, לדוגמה?) ועוד. מצבים חברתיים רבים כגון מלחמות, שחיתויות, אלימות כנגד נשים ופשע בכלל פוגעים בקיימות וברווחת הציבור כולו. המשאבים הקיימים מופנים לטיפול בבעיות אלו במקום לקדם נושאים התורמים לקיימות חברתית דוגמת חינוך משופר, העצמת נשים או הסכמי חלוקת משאבים טבעיים בצורה הוגנת.
איסלנד…. הו איסלנד….
כמעט בכל פעם שאני שומעת על פערי השכר בארץ (יותר מ-30%), על תקרות הזכוכית, על אחוזי הנשים הנמוכים ברמות הניהול הגבוהות – אני חושבת על איסלנד. איסלנד נחשבת כמקום הטוב ביותר בעולם עבור נשים. זה לא ששם אין פערי שכר, אבל פערי השכר שמדברים עליהם שם עומדים על 10%, וייצוג נשי בדרגי ניהול אולי אינו מגיע ל- 51%, אבל כן מגיע ל- 40%. זה לא משהו שהתחיל היום, זה משהו שהתחיל ב-24 לאוקטובר, 1975. אז, לפני ארבעים שנה, הנשים באיסלנד החליטו שנמאס להן להיות בתחתית הסולם החברתי – כלכלי, ללא הערכה או תמורה, והן עשו משהו בקשר לזה. 90% מנשות איסלנד החליטו לקחת יום חופש (או למעשה – לשבות). 90% מהנשים לא טיפלו בילדים, לא ניקו את הבית, לא בישלו, לא יצאו לעבודה או ללימודים. במקום זה, הן התאספו ושמעו הרצאות, השתתפו בסדנאות וסתם ישבו וניהלו שיחות בינן לבין עצמן. יום אחד שבו המדינה כולה הושבתה לחלוטין כי כשהנשים לא מוציאות את הילד מהגן אז לגברים אין ברירה והם מבטלים את הפגישות בשבע בערב ויוצאים לטפל במשפחה ובבית.
לא על האישי לבדו
הבעיה היא שבמעגל של צרכנות, שוק, שיווק, וממשלות התרומה שלי לקיימות העולמית היא יחסית נמוכה. כדי להביא לשינוי ממשי צריך לדאוג לשינוי חוקים, לאכיפה, לשינוי התפיסה הציבורית. כדי לבצע את השינוי הזה צריכים לרכוש כלים של ממש – כלים שיעזרו לשנות את הכלכלה הקיימת, השיווק, הצרכנות וגם את החוקים ואכיפתם. ובכל זאת, ממשלות מורכבות מאנשים, גם שווקים, והשינוי מתחיל מהפרט.
לפני כמה שנים העברתי קורס לאנשים בחברה שהפעילה קזינו אינטרנטי. דיברתי על הצורך להבין את ההקשר – איך תוכנה שמשמשת למיכשור רפואי צריכה לעבור בדיקות קפדניות יותר מתוכנה שמשמשת לצבירת הון לתאגיד. אנשים שם הסתכלו עליי באופן מוזר והסבירו לי שאני טועה. כסף חשוב יותר מחיים של אנשים. זה הזמן שבו קיבלתי החלטה להפסיק להתנהל ולהתחיל לנהל – לחיות את החיים שלי בהתאם לערכים שאני מאמינה בהם ולהפסיק לתרום לחברות שלא מאמינות בצדק חברתי ושהשקפת העולם שלהם מנוגדת מדי לשלי, הפכתי לעצמאית.
ההכרה הזו, מסתבר, התעוררה לא רק אצלי. אולי זה בגלל שינויי האקלים בשנים האחרונות – אבל יותר ויותר אנשים מביעים רצון לשנות את חוקי המשחק. להפסיק להתנהל על הרווח לבדו ולהתחיל לדאוג גם לאנשים סביבנו, לסביבה, לדורות הבאים. במוסדות לימוד אקדמיים התחילו לצוץ לימודי סביבה וקיימות, לימודים הנקשרים למקצועות בהם יש השפעה של ממש – כלכלה, מנהל, ממשל, חינוך. בחלק מהמוסדות האקדמיים לימודי הסביבה מוצעים כקורסים במסגרות שונות, כחטיבות שבאות להעשיר לימודים בנושאים אחרים. ישנם מוסדות לימוד (דוגמת הבינתחומי הרצליה) בהם הוקם בית ספר שלם המתמקד בנושא לימודי סביבה וקיימות.
מה לומדים בלימודי הקיימות?
מלבד נושאי הליבה, הסטודנטים לקיימות לומדים כיצד לחולל שינוי בחברה. מה המצב הקיים, מה ניתן לשנות ואיך ניתן להשפיע. הלימודים נותנים לסטודנטים יתרון בתחום שהופך מבוקש בארץ ובעולם. תוכניות אלו מכשירות יזמים, כלכלנים ומקבלי החלטות להתמודד עם אתגרי הקיימות הסביבתית, החברתית והכלכלית.
שינוי מתחיל באדם הפרטי, אבל בשלב כלשהו עליו גם לזלוג לחברות, לכלכלה ולממשל כדי ליצור התפתחות אמיתית. יצירת חברה שוויונית יותר, צמצום הפערים החברתיים, שמירה על הסביבה -למעננו ולמען הדורות הבאים. כל זה בידיים שלנו, ומתחיל בלרכוש כלים מעשיים ליצירת השינויים הנדרשים.
