איך שיפרתי את היחסים עם הילדים שלי?

אחד הדברים החשובים לי בעולם כאמא הוא שכשהילדים שלי יגדלו, הם יפנו אלי בכל דבר, במיוחד אם הם בצרה.
ולא רק שיפנו אלי, אלא שאני אהייה הכתובת הראשונה.
מציאותי או לא? אני באמת לא יודעת, אבל מאז שהם קטנים אני עושה הכל כדי שזה יקרה.
הנה הדרך שאני מצאתי להדק איתם את הקשר ולהיות שם בשבילם יותר מבעבר..

זה קרה לפני 10 שנים בערך,

כשיאיר היה בן 4 חודשים

וטיילנו יחד בקניון.

נכנסתי לחדר ההנקה

וכשישבתי שם, הצטרפה אלי אמא אחרת.

כהרגלן של נשים, יצא שהתחלנו לדבר.

סיפרתי על הרצון שלי להישאר

עם הגוזל שלי יותר זמן בבית

וחוסר הרצון לחזור לעבודה.

אותה אמא, שבשבילה זה היה

כבר הילד השלישי,

אמרה לי משפט שאני זוכרת עד היום:

"אני אמא טובה יותר כשאני לא בבית".

באותו זמן עוד לא הבנתי את זה,

אבל היא הסבירה לי

שכשהיא הרבה שעות בבית

היא חסרת סבלנות,

עצבנית ומרגישה אמא רעה.

מאז עברו כבר הרבה שנים,

ועדיין אני שומעת את הטענות השונות

שאמהות מציגות לי

בהתלבטות האם לצאת לעבוד

או להשאר בבית.

יש שאומרות –

ככל שאבלה יותר זמן עם הילדים בבית

אוכל להיות חלק מהחינוך שלהם,

אוכל להיות יותר בשליטה על שעות הפנאי שלהם,

להיות שם בשבילם כשהם ירצו לדבר

או עזרה בלימודים.

זאת הדרך הטובה ביותר

לבנות את מערכת היחסים ביננו

גם לשנים הבאות.

אחרות אומרות לי –

כשאני עובדת, הילדים מעריכים אותי יותר.

אם אשאר בבית,

איזו דוגמא אישית אני אתן להם?

כשאני פחות בבית,

הילדים לומדים שהם לא תמיד במרכז

ואני מגדלת ילדים עצמאיים יותר

שחייבים לדאוג לעצמם.

אז אחרי שהייתי גם מחוץ לבית וגם בבית

ואחרי שראיתי את הילדים שלי

ושל החברות שלי גדלים כך או כך,

אני יכולה לחוות את דעתי הברורה בנושא.

בעיניי, אין תחליף לאמא בבית!

לא שאני לא מסכימה עם מה שהאמהות

האחרות אומרות לי.

אבל אני חושבת שדווקא כשאת איתם,

את יכולה ללמד אותם –

להסתכל גם על האחר ולא רק על עצמם,

לקחת אחריות

ולהיות שותפים אמיתיים בבית.

אני גם מאמינה

שאין סיבה שתצטרכי להיות מחוץ לבית

כדי ללמד אותם עצמאות.

הזמן המשותף הזה

הוא יקר מידי כדי שנוותר עליו.

זה לא יכול להיות אותו הדבר

כשרואים אותם שעתיים ביום.

אל תבנו על החופשות המשפחתיות

כדי לגבש את המשפחה.

הורה שנוכח בבית

שווה יותר מכל חופשה מפנקת אחרת.

כמובן שהנוכחות הזו חשוב

לילדים הקטנים,

אבל גם אם הילדים כבר גדלו

ורוב הזמן הם מסתגרים בחדר,

הם יודעים שאת שם

ושבכל רגע נתון אפשר לפתוח את הדלת

ויהיה שם מישהו שיחייך אליהם,

יציע להם משהו לאכול

ואם ירצו, גם ידבר איתם.

הפתרון שאני מצאתי לכל זה הוא –

לעבוד מהבית.

היום, זה אפילו יותר פשוט ממה שאת חושבת.

ואל תגידי "אצלי זה בחיים לא יקרה",

תזכרי שזה תלוי רק בך.

בהתחלה זה לא היה קל.

ואפילו היו רגעים שחשבתי

לחזור לעבוד במשרה מלאה במשרד.

אבל היום אני מברכת ההחלטה שעשיתי.

אני אמא הרבה יותר שמחה

והקשר שלי עם הילדים

התחזק הרבה יותר.

את יכולה להיות אמא מאושרת,

שמסופקת מהעבודה שלה

וגם להיות יותר זמן בבית עם הילדים.

זו הבחירה שלך!