איך שינוי פרשנות לסוס פרא שינתה את חיי – קצת על תכנית המנהיגות

כאשר לפני שנה הרגשתי ציפור שבורה, בעלת אגו פצוע, נרשמתי לתכנית המנהיגות של ויצו – "סדר חברתי חדש!" אם להיות כנה, הייתה ביוקרה הנלוות לטייטל, משהו שמשך… זה הצטלצל לי מעולה באוזן – ״תכנית מנהיגות״, המילה "מנהיגה" הדהדה בראשי, בעוד שבימים אלו , הייתי במשבר מנהיגות פנימי קודר.

 

אתחיל את הפוסט בסיפור אינדיאני קצר על שני זאבים:

"ילדתי, הקונפליקט הפנימי, המאבק, הוא בין שני זאבים בתוך כולנו:
זאב אחד הוא כעס, קנאה, צער, חרטה, תאוות בצע, יוהרה, רחמים עצמיים, אשמה, עלבון, נחיתות, שקרים, והתנשאות.

הזאב השני הוא הנאה, שלום, אהבה, תיקווה, שלווה, ענווה, טוב לב, נדיבות, אמפתיה, אמת, רחמים ואמונה.

הנכדה שאלה את סבתה: ואיזה זאב מנצח?
השיבה האינדיאנית בעלת חכמת השנים, בחיוך ובפשטות: זה שאת מאכילה …"

ברשותכם, אשוב אל הסיפור בסיום הפוסט.

כאשר דיברו איתי בעבר על תכניות העצמה ומנהיגות, הוריד העיראקי שלי היה יוצא החוצה, דיי כבר עם המילה העצמה, חשבתי לעצמי, מאסתי בכך שכולם רוצים להנהיג ולהעצים את האחרים, פעמים רבות זה הרגיש לי כי זה מגיע ממקום של רצון להעצים את עצמם, מתוך תחושת ריקנות. התווספה לכך תחושת העדר המנהיגות. העובדה כי מילים ריקות מתוכן, נזרקות חופשי לאוויר החלל במעטפת חיצונית מרשימה וכריזמה שמצטלמת טוב, שבסופו של יום אינם מובילים לשינוי ולצמיחה, הובילה אותי למאוס במושג העצמה ומנהיגות.

 

התמונה לקוחה מהאתר http://blankversusblank.blogspot.co.il/אך כאשר לפני שנה הרגשתי ציפור שבורה, בעלת אגו פצוע, נרשמתי לתכנית המנהיגות של ויצו – "סדר חברתי חדש!" אם להיות כנה, הייתה ביוקרה הנלוות לטייטל, משהו שמשך… זה הצטלצל לי מעולה באוזן – ״תכנית מנהיגות״, המילה "מנהיגה" הדהדה בראשי, בעוד שבימים אלו, הייתי במשבר מנהיגות פנימי קודר. יחד עם זאת, זה לא היה רק זה.  מעבר ליוקרה, תרתי אחר פיצוח המושג הנהגה, שנים רבות הדרכתי, בצבא פיקדתי ולא נרתעתי אף פעם מלקחת אחריות הנלוות להובלה. לכן כאשר ביום בהיר אחד, מישהו קרא על כך תיגר ואמר ״את לא במקום להכיל, את לא במקום להוביל״ , מותיר אותי מבולבלת ואבודה, חשתי שיש פה נושא שעליי מול עצמי לפתור…

IMG-20160602-WA0027

האמנם? שאלתי את עצמי, האם זה נכון? ובפעם הראשונה בחיי, דרשתי מעצמי להתחבר לתחושה הפנימית ולא לפול לתהום העלבון. גם אם נפגעתי, אמרתי לעצמי, אין לי את הפריבלגיה להוריד את הראש ולהתחיל לחפש אשמים, אם אני רוצה להתפתח, אחרי שאתאבל מעט, עליי להחליט כיצד אני מרימה את עצמי.

והחלטתי, החלטתי לחקור, ללמוד ולנסות להבין, ראשית מהם סוגי המנהיגות ואיפה אני מוצאת את עצמי בתוך המנעד. מהי מנהיגות עבורי, איך אני רואה הובלה ומה הערכים שמלווים אותי לאורך חיי. באתי מוכנה לשים הכול בעין בוחנת, מוכנה להקשיב, לשמוע ולהתעמת עם האמת, תהיי קשוחה אשר תהייה. וציפיתי שזה יהיה מעניין, אך לא באמת הבנתי עד כמה זה הולך לשנות את חיי, ועד כמה זה הולך להעצים ולחזק.

I have a dream

אז מה היה היה שם בתכנית המנהיגות, ולמה כעת, רגע לפני שנפתחים מחזורי 2017 ויש מיונים, אני בוחרת לשתף מה אני למדתי?

"ידע הוא כוח רק אם מעבירים אותו הלאה" אמרה לנו באחת ההרצאות שחף ויינר איתן, לכן הלוואי, כי לאחר הקריאה של הפוסט, תמצאנה נשים אשר ילחליטו להעניק לעצמן מתנה ולהשתתף בתכנית המנהיגות.

מנהיגות 2017 נס ציונה

אז מה למדתי…?

למדתי שמנהיגות, כמו אהבה לא לוקחים בכוח, מנהיגות אמיתית ניתנת בזכות, על ידי הערכה לעולם ערכים ומעשים שמובילים לצמיחה והתפתחות, אישית, חברתית ותרבותית.
למדתי שכדי להיות מנהיגה את חייבת להיות שחקנית קבוצתית, ואם אפשר אז רצוי להיות שחקנית נשמה. ושלעיתים את חייבת להיות מאחורה ולאפשר למישהי אחרת להיות בראש הקבוצה, אך גם להיות מכונה לחזור להיות בקדמה. סומכת על הקצב הפנימי שלך ועל הקצב של הקבוצה.

 

לדעת לסמוך על עצמך ועל אחרים. מתוך פעילות בשטח

למדתי שמנהיגות איתנה היא קודם כול מודעות והכרות עם עצמך, עם ערכייך, חולשותייך וחוזקותייך, ושרק משם ניתן באמת לשאוב את הכוח להוות דוגמא ולהיות בהובלה.

למדתי כי מנהיגות דורשת ענווה אסרטיבית, הקשבה ביקורתית, וחשיבה שפתוחה להשתנות לאחר למידה. אין אצלי אני יודעת טוב יותר מאחרים, יש עתה דרך משותפת, עם הכוונה, כלים ומציאת כוחות החבויים בכול אחד מאתנו ומחכים לקרקע פוריה לצמיחה.

מנהיגות היא היכולת להתמודד עם אי נוחות, ולעמוד איתנה גם אם דעתך אינה הדעה הפופולרית, אך היא מרגישה לך נכונה. אך זה כה חשוב להיזהר מלהשמיע כדי רק להישמע, בעוד שיותר חשוב הוא לדבר ברגעים בהם יש לך להוסיף דברי טעם וחוכמה.

למדתי כי לנשים יש תקרת זכוכית חיצונית אטומה ושאם רוצים לפצחה, יש לפרק את תקרת הזכוכית הפנימית, העשויה מפלדה ולהרגיש ראויה.

למדתי כי פמיניזם, זה לא להוציא את הגברים מחוץ לחוק, או לתת להם תחושה שהם לא נחוצים, זוהי קריאה לשינוי מחשבתי עמוק, עבור מתן שיווין הזדמנויות, למען חברה בריאה שאינה סוחבת תסכול ומשקעים.

ובעיקר למדתי לא לחכות לרגע בו הדברים יהיו מושלמים, כי הרגע הזה הוא שקרי ומתעתע, ומונע מאתנו התקדמות אמיתית.  כשאני מפחדת מלהכשל אני נאחזת בפרפקציוניזם שבפועל מעכב, משאיר אותי תקועה ובמקום, בעוד שהעולם ממשיך לנוע ולהתקדם, על ידי אנשים שלא פוחדים מלקפוץ למים ולחוות כשלון.

למדתי שרעיון שלי טוב ככול שהוא יהיה, לא יועיל לאיש אם ישאר בגדר מחשבה ובגדר חלום. ואני חייבת לנקוט מעשה. ושגם אם אני כרגע לא מנהלת מכינה כזאת או אחרת (כפי שחשבתי שרציתי) זה לא אומר שבעתיד לא אפתיע עם משהו כזה או דומה.

והאמת שיש עוד הרבה תובנות, ורכשתי כמות ידע עצומה מיזמות חברתית ועד חקיקה, אך מעבר להכול, מעבר לכול תובנה הגיונית או רגשית, וזה לדעתי שובר השיוויון המרכזי, יש את ההון האנושי של ויצו, אשר עושה את ההבדל מכול תכנית.

וההון האנושי הוא זה שמחבר את סיפור הזאבים בתחילת דבריי, אם יש משהו חשוב (נוסף ומרכזי) שאני לוקחת מתכנית המנהיגות הוא בהבנה, כי את הזאבים הפנימיים הללו, אנחנו מזינים על ידי האנשים אשר אנחנו בוחרים שיקיפו אותנו. ההזנה הפנימית, נמצאת בדיאלוג עם ההזנה החיצונית, לכן תדעו לבחור נכון, איזה אנשים אתן/אתם, בוחרים שיקיפו אתכם/אתכן, כי תמיד יהיו את שתי הקולות, תבחרו, את מי מהקולות אתם רוצים להזין. תזהו מי שואבי האנרגיה ומי אלו שלידם תרגישו מוארות/מוארים.

 

מימיני ומשמאלי, שתי המלאכיות האנושיות שלי, מירה זוהר ומיכל ארקוסין, שמזינות את הקול של האהבה והצלחה

אה ואיך מתקשר לזה סוס פרא?

באחת מהפגישות האישיות שלי עם רכזת התכנית מירה (כוכב) הזוהר, אישיות כובשת, אימהית, חכמה, מכילה ועם אסרטיביות ממכרת וייחודית בפני עצמה.

אמרתי לה שאמרו לי שאני סוס פרא, זה היה בטון ביקורתי, עם כוונה כי אני פורעת חוק אשר אינה בנויה למסגרות. "זה יושב לי בלב אמרתי לה. מכאיב."

והיא ישבה שם, והביטה בי עם העיניים הנוצצות מלאות האמונה שלה ואמרה לי "את אמיתית… סוס פרא זה עוצמה, סוס פרא משאיר אחריו שובל קסום, הוא מושא להערצה, לעיתים מקנאים בו, לעיתים מפחדים ממנו, אבל סוס פרא זה להיות ייחודית! "

 

שרבוט שלי ברגעי חיבור לסוס פרא

אמרה, מותירה אותי עם עיניים דומעות, חסרת מילים. מלאת הודייה. שינוי פרפסקטיבה קטן, תחושה פנימית גדולה שהשתנתה.

ואת הסוס פרא שאני לקחה תחת חסותה בוגרת אחרת של תכנית המנהיגות, מיכל ארקוסין, מי שעוקב אחריי יודע כי אני קוראת לה המדייקת. המאפשרת לי להתחבר לסוס פרא שבתוכי, אך בתוך גבולות שכול פעם מתרחבים על ידי דיוק של הצרכים שלי, מתוך בחירה.

מיכל לקחה אותי תחת חסותה, בעקבות התנדבותה בתכנית, והמפגש הוליד חיבור, בו אני מרגישה כי מלאך נשלח לחיי, בעודי לומדת להכיר את עצמי עוד ועוד, עם אותנטיות, חיבור, רגישות ועשייה. מיכל העוזרת לי להוציא לפועל תכניות עיסקיות חברתיות, שניצניהם נשתלו וגובשו בתכנית המנהיגות, מאפשרת לי להיות התלמידה והמורה, מראה לי את הזכות הקיימת בלהיות מורת דרך שמלווה.

אז אני שמה את המלצתי פה, ומשלחת אותה אל עבר דפי העולם הוירטואלי, בתקווה שזה יגיע לעיניים הנכונות, בזמן המתאים,במקום הנכון, ושמי שתרשם תצא למסע מלא באור. לפרטים נוספים ניתן לפנות למייל הבא: tamarp@wizo.org תמר פאר

ממני מורן שבתאי,

 image001

#MoRUn_your_rhythm_run_life

Ready2Be
נולדתי לרוץ ונולדתי לאהוב ופתאום גיליתי שנולדתי לכתוב, בנוסף לאהבה לשלושת הדברים, החל לבעור בי הרצון לשתף בתהליך שלי כיזמית חברתית בצעדיה הראשונים. אז נכון שעל הכתוב אני בת 37 ובהכשרתי מהנדסת תעשייה וניהול, אך בפועל אני ילדה אינדיאנית נצחית שמאמינה כי על ידי אותנטיות וכנות ניתן ללמוד, לצמוח לשנות ולהשתנות. יוצאת למסע אישי וחברתי של דיאלוג וירטואלי, מול עצמי מולכם/ן , אשמח אם תצטרפו למסע