איך שהעולם נהיה לבן / דליה ביטאולין-שרמן

"איך שהעולם נהיה לבן" ספר עדין ומרגש על קשיי הקליטה של העולים מאתיופיה.

בחורה עם מחשב נייד

"אני עורך ספרות כמעט שלושים שנה. בתקופה ארוכה זו עברו תחת ידי אלפי כתבי יד. עשרות מהם עוררו את התפעלותי, הרשימו אותי וריגשו אותי. אבל, אני יכול לספור רק על אצבעות כף יד אחת כאלה שפצעו לי את הלב והתחברו לי לנשמה כבר בפסקת הפתיחה. איך שהעולם נהיה לבן

של דליה ביטאולין-שרמן, שייך לקבוצה הנבחרת המצומצמת הזו.

העולם שמעצבת דליה ביטאולין-שרמן הוא עולמה של משפחה אתיופית בשלבי הקליטה שלה בארץ, כפי שהוא נצפה מעיניה של בת המשפחה. זו מתבוננת בעולם כמעט "מגובה הרצפה" – מתארת את הפרטים המרכיבים את העכשווי, המיידי והשגרתי, כביכול, כמעט בלי פרספקטיבה בלי מסקנות קיומיות או הפלגות הגותיות ובלי גילויים של פתוס ואירוניה. (מתוך עטיפת הספר)

תמיד יש בעיניי משהו חדש ומסקרן בסופרות ישראליות חדשות.

בספרה הראשון של דליה ביטאולין – שרמן מצאתי בראש ובראשונה רצון לקרוא ממנה עוד בהמשך. יש בכתיבתה יכולת מופלאה להיכנס עמוק ללב,לנפש ולתת לי כקוראת מהצד תחושה כאילו היא מספרת לי את הסיפור,מדברת אליי,משוחחת איתי.

נושא הספר לא קל. קשיי הקליטה וההסתגלות של העולים מאתיופיה הם נושא כאוב ומורכב שלטעמי לא קיבל הרבה תשומת לב.

הקשיים של משפחת עולים,הרצון להיות חלק מכולם,החברה האכזרית לעיתים שקוראת בשמות גנאי בגלל צבע העור והמוצא,קשיי הכלכלה,הפרנסה כל אלה יחד יוצרים שבעה סיפורים מרגשים ומרתקים.

קטע מיוחד שאהבתי בספר:

"אחותי אמרה שכשאוספים את כל הימים וכשמשכללים את כל הדברים הטובים שנבראו בסוף יוצא שאלוהים לבן כמו מלאך.
ואני אמרתי לה שצריך להפשיט אותו ואז רואים שהוא מורכב מעוד צבעים…"

ספר קריא,כתוב היטב ובשפה קולחת ובהחלט מומלץ גם לבני נוער.

כנרת,זמורה-ביתן – מוציאים לאור