אתמול היה מפגש שני במסגרת מרכזי האימון של כדורסל BC.
אם חשבתי שהקפיצה של מתן מהמיטה בשבת שעברה היתה מקרית, התבדיתי.
רבאק, יום שבת, 0745 בבוקר, אני רק אומרת "בוקר טוב"
והילד מחייך אלי וכבר לא מתוך חלום…. קם, מתארגן, ומוכן לפני! איזה כיף!
מתארגנים, אוכלים עוגיות תמרים וכריך, ויוצאים לדרך.
נחמד בשבת כשהכבישים ריקים להגיע ב20 דקות מבקעת אונו.
הפעם גם ליבי, בתי, הצטרפה אלינו. מגיעים לאולם,
מיזוג, מוזיקה קצבית ברקע, והילד תוך שניה כבר משתלב.
אני סופרת שוב, לא מאמינה.. 6 מאמנים,שוב, כ15 ילדים… זה יוצא בממוצע מאמן על פחות מ3 ילדים?…
מדהים. לירן מרכז את כולם, גם המאמנים מתייצבים, כולם קשובים.
לירן משבח על הקימה בבוקר בזמן ששאר החברים
במיטה בחופש הגדול, וכנראה בדיוק מתהפכים לצד השני (תודה, זה היה מכוון גם אלי, נכון?)?
מחדיר עוד מוטיבציה (שגם ככה בשיאה..) והאימון מתחיל.
אביגדור, ותיק המאמנים, מתחיל עם הקבוצה של הקטנים. הילד מתעלף ממנו:-)
"ברררראבו!" הוא מחקה אותו:-) זה מה שנכנס לו לראש,
והוא אפילו לא ידע מה פירוש המילה. אני רואה בשפת הגוף של הילד
שהוא מלא אדרנלין ומאושר. אחי והילדים מצטרפים אלי ולליבי ביציע,
הילד קולט אותם ומגניב חיוך. הוא מבסוט אש ואני לא פחות.
כבר במחנה הקיץ אמרתי שזו ההצגה הכי טובה בעיר. וזה חוזר על עצמו
שוב ושוב… האקוסטיקה באולם כמעט מאפשרת לשמוע את השיח בין מאמן לילד,
הטפיחה על השכם, היד שמונחת על הכתף בעידוד, מחיאות הכפיים וגם שפת הגוף
של המאמנים, אלו דברים שעוברים אליך עד היציע, וזה מרתק.
האימון מועבר ברצינות תהומית, עם דקדוק על תנועות, על זוית הרגליים..מיקום הראש…
שעה וחצי עוברות ביעף… הבן של אחי שעד לפני שעה רצה רק כדורגל, הודיע שהוא רוצה רק כדורסל..
לירן מכנס את כולם למילות סיכום,
דממה באולם, שברי מילים מגיעות עד אלינו- "…כל מה שאתם צריכים בכדי להתקדם
זה את הכדור. לא את אמא, לא את אבא, לא אימון מסודר..רק אתה והכדור ולחזור על התרגילים.."
יוצאים מהאולם, הילד עם חיוך מאוזן לאוזן… מחזיק בגאווה את התיק של BC ומבסוט, מחייך
לבני הדודים שמחכים בחוץ. אחי שואל אם אפשר לשחק קצת איפשהו כי עשו לו חשק גם 🙂
נכנסים לרכב ומתן אומר לי "אמא, זה היה האימון הכי מדהים שהיה לי בחיים!".
אני מאמינה לו. רואים.
וזה לא נגמר עד שזה לא.. נגמר:-)
למרות ההשכמה המוקדמת, מתייצבים בערב לשעתיים אימון במגרש של הספורטק.
בעוד כמה ימים חוזרים לבית הספר.
שגרת האימונים היומיים כמעט תימשך גם במהלך הלימודים,
אין לי ספק בכך.
קפיצת מדרגה מרתקת היתה לילד ולי בחופש הזה,
וזו רק ההתחלה. איזה כיף!
לימיצ
