איך נפטרתי ממשקפי המולטיפוקל תוך רבע שעה ולתמיד.

בחורה עם מחשב נייד

אני לא יודעת מה איתכם אבל, אני, כשהגעתי לגיל מסוים. הס! שקט. הראייה התחילה לעשות בעיות. בהתחלה זה היה בקטנה. אתם יודעים, רק לקריאה ולגלישה במחשב. מספר אחד במשקפיים.

אבל, כשזה מתחיל זה לא עוזב. המספרים התחלפו להם. פתאום גם לראייה מרחוק נאלצתי להרכיב משקפיים. בסרט. בהצגה. אפילו כדי לנקות. אוף, כמה שזה היה מעצבן!

ניסיתי להתגבר על המכשול על ידי משקפי מולטיפוקל. בחרתי משקפיים שחוץ מאשר לזרוח בחשיכה טובים גם לקריאה, גם לראיה מרחוק, גם לשמש, גם לרוח. פעם אחת אפילו נרדמתי איתם ולא, לא ראיתי את החלומות ברור יותר.

בקיצור, שנאתי אותם והתאבלתי בשקט לעצמי על ראייתי המדרדרת. חשבתי על ניתוח לייזר לתיקון הראייה אבל ממה שקראתי הבנתי שזה יעזור לראייה מרחוק ולא יתקן את הקושי בקריאה. אז מה עושים? מתרגלים. כמו כולם. מפסיקים לקטר וממשיכים לשכוח את המשקפיים בכל מיני מקומות. זה מה שיש.

לפני שבועיים פגשתי את קובי. קובי הוא קרוב משפחה. ישבנו במסעדה ואני רואה שהוא קורא את התפריט בנונשלנטיות אלגנטית ובלי להזדקק למשקפיים. "קובי, מה זה?" אני שואלת בתדהמה. "אה, זה, "הוא אומר. "זה ד"ר ונדר . עברתי ניתוח בעיניים. עין אחת לטיפול בראייה מרחוק. עין אחת להחזרת הראייה מקרוב."

"מה? "

"כן."  הוא מחייך.  "תוך כמה דקות וזרקתי את המשקפיים."

" תביא את מספר הטלפון,"  אני אומרת.

למחרת התקשרתי וקבעתי תור לבדיקת התאמה.

שבוע אחרי ואני מתייצבת במרפאת iclinic  של ד"ר ונדר.

מתחילה בבדיקת התאמה. שאלון רפואי, צילום קרנית העין, עובי קרנית, חדות ראייה. ד"ר ונדר ( שמתם לב לשם המשפחה של הרופא ונדר? יענו, כמו פלא? מה זה מתאים לו! ) בודק. עונה לי על כל שאלות החרדה שלי. מה יקרה אם וכאלה. האם יכאב? כמה זמן החלמה? הד"ר מסביר מה הסיכונים. מה השיטה. לא, זה לא יכאב. זמן החלמה מהיר מאד. קובע שאין בעיה ואני מתאימה.

" אז מתי אתה קובע לי תור? " אני שואלת.

"מה דעתך לעשות זאת היום? " הוא משיב.

התלבטות. התלבטות. יאללה, הולכת על זה. הלב הולם.

"את מודאגת?" שואל ד"ר פלא.

"לא. אני בוטחת בך" אני עונה.

מטפטפים לי טיפות לעיניים. משכיבים מתחת למכונה ענקית ומתחילים.

לא, זה באמת לא כאב כלל. אי נוחות, זה כן. מתחילים בעין ימין. תוך כמה דקות ואני אחרי. עוברים לעין שמאל. הרופא מרוצה. "טוב מאד" הוא אומר לי. אני שומעת ונרגעת.

זהו, אני אחרי. כאילו כלום. יושבת בחדר ההמתנה מחכה לבדיקה האחרונה.

יש טלוויזיה , אני מביטה ולא להאמין, מצליחה לקרוא את הכתוביות. מוציאה את הנייד וואלה? קוראת את ההודעות. נס! אני מתמוגגת לי באושר.

בבדיקה, הרופא אומר שהוא מרוצה. גם אני!

עברו יומיים. אני מתרגלת לכך שאין משקפיים. פה ושם עוד מחפשת אותם מתוך הרגל. נזכרת מיד שלא צריך.

רק דבר אחד מפריע קצת. כשאני מביטה במראה אני רואה את מה שלא ראיתי קודם. גם עם המשקפיים ומה אומר לכם? ממש לא מוצא חן בעיניי מה שאני רואה!

כל מה שאתם רוצים לדעת על השיטה של ד"ר ונדר . לסוגי הטיפולים. ליצירת קשר. למאמרים.  כאן הלינק לאתר של המרפאה. תכנסו, תקראו, אולי גם אתם תזרקו את המשקפיים. כפי שעשיתי אני.

הקליניקה של ד"ר ונדר

Iaffa Gavish
כותבת על נושאים מגוונים. הצגות, ספרים, אוכל, מסעדות ולייף סטייל. תמצאו כאן את היומיומי, את שעות הפנאי ואת ההנאות הקטנות של החיים.