המשחק הוא דרכו של כל תינוק וילד להכיר וללמוד את העולם סביבו. מאפייני המשחקים משתנים בין התרבויות השונות.
תגובות הסביבה הבוגרת ושיקוף הציפיות שלה מן הילד וממה שהיא רוצה לעצב ממנו כאדם בוגר הם שיוצרים את ההבדלים בין המשחקים השונים.
המשחק מספק הזדמנויות לחוויה וללמידה הן לילד והן למבוגר המשתתף. באמצעות המשחק יכול המבוגר ללמוד על עולמו הפנימי של הילד על צרכיו, העדפותיו, יכולותיו ועל האתגרים עימם יבחר להתמודד בהמשך.
ההתבוננות במשחקו של הילד הכרה של דרכי הפעולה, מקורות ההנאה, סף התסכול והגורמים לכך, היא הדרך הטובה ביותר להכיר את הילד.
המבוגר לומד להכיר את עצמו כהורה ולעצב לעצמו גישה מתאימה למפגש עם הילד.
המשחק הוא אינטראקציה חשובה ומרכזית כבר מיום הלידה, בקשר בין הילד להורה. בכל גיל היא לובשת צורה אחרת ולכל ילד מתאים גירוי, מינון ואינטראקציה משחקית אחרת.
משחק עשוי להתבצע בתיווכו של צעצוע או חפץ כלשהו. החפץ עשוי גם להיות גורם ממקד, מעשיר ומגרה לחוויה ולפעילות שהילד שותף לה. חווית המשחק יכולה להיות פעילה או סבילה, חווית עשייה או השתתפות שקטה.
למה צריך תמיד לשים לב?
לבטיחות – האם יש אפשרות לתקשר עם זרים במשחק? האם המשחק מלווה בפרסומות?
להתאמה לגיל – האם התכנים מתאימים לרמת הידע וליכולות של הילד המשחק?
לתכנים שבמשחק – האם יש במשחק תכנים אלימים? האם נעשה שימוש בשפה? האם היא תקינה?
למתודולוגיה החינוכית עליה מבוסס המשחק – מי בנה והכין את המשחק? מהן מטרות המשחק?
איפה משחקים – האם המשחק במחשב או און ליין באינטרנט? היכן ממקום המחשב בבית?
מתי וכמה זמן משחקים – כמה זמן ישחקו במהלך היום? האם זו הפעילות היחידה שתתבצע?
האם המבוגר צריך להיות תמיד שותף למשחק?
המבוגר הוא המתווך בין הילד ובין העולם, הילד תופס את העולם בדרך שבה המבוגר מציג אותו.
מבוגר בדמות: אימא, אבא, סבא, מטפלת, גננת, הוא דמות משמעותית וקריטית בחייו של הילד.
המשחק מקים סוג של דיאלוג:
בין הילד לבין עצמו
בין הילד ובין הצעצוע
בין הילד לילד אחר
בין הילד והמבוגר שאתו.
אם כך מה הוא תפקידנו, כמבוגרים, בחוויה המשחקית של הילד?
אנחנו יכולים להעשיר את המשחק ולהוסיף לו רבדים חדשים.
אנחנו נהייה אוזן קשבת לעזרה ולומדת להכרת היכולות, בשעת המשחק
נהייה משענת אמפתית מקבלת, מעודדת, מתקנת,
נאפשר לילד להתמודד עם הצלחה, כישלון ואכזבה.
יחד עם זאת יש ערך רב להימנעות ממעורבות במשחק. הימנעות שמטרת לאפשר לילד לחוות עצמאות, להתנסות באינטראקציה ולקבל ביטחון מהתהליך.
איך נבחר את הצעצוע הנכון עבור הילד שלנו?
כדי לבחור משחק שיתאים לילדים בני 3 עד 5 הייתי מתייחסת למספר היבטים:
איך נתאים משחק לשלב ההתפתחותי (3-5) המתאים?
איך נצליח להיות צרכנים נבונים, איך נרכוש משחקים מגוונים בתחומים שונים ולא אותם משחקים מאותו תחום (מה שעלול לבוא על חשבון תקציב צעצוע אחר)
איך לא ניצור עודף של גירויים בתחום אחד וחוסר באחר?
איך נתמרן במיון הגירויים והשימוש בהם בבית?
ילדים בגילאי שלוש עד חמש מרבים לשחק במשחקי דמיון משחקים שונים של "כאילו". הם עסוקים בהתחפשות לדמויות שאוהבים, ומשחקים משחקי תפקידים, בהתייחס לנושא המשחק והדמיון.
הילד מתחיל לקבל על עצמו תפקידים מסוימים ברצון ומתחיל לגבש בעצמו אחריות ועצמאות uמגבש את מקומו בקבוצת בני הגיל שלו.
זה הזמן לפתח עמו את היכולות להבין מצבים מופשטים, להבחין ברצפים לוגיים של השתלשלות תהליכים עם סיבה ותוצאה, לעסוק בשכלול היכולת המתמטית משתכללת,
מבחינה רגשית כבר מסוגל לדחות סיפוקים, להתאפק ולהמתין לתורו וכדומה.
מבחינה מוטורית המיומנויות מבשילות והופכות מושלמות ומשחקי תנועה אהובים עליו, לרוב משחקים שיש בהן תחרות וקשורים ליחסים עם בני גילו.
מנגד הוא זקוק לרגעי השקט שלו לפעילות עם קבוצת ילדים מצומצמת ולמפגש אינטימי, אחד על אחד עם מבוגר ולעתים גם לרגעים של שקט עם עצמו uלאינטימיות, לרגע של שקט, לפעילות אישית מול מבוגר או בקבוצה קטנה.
חשוב לאפשר לו פעילות משחקית חווייתית כזו שמעודדת תרגול מיומנויות קיימות ופיתוח מיומנויות חדשות.
ילדים בני 3 עד 5 יעדיפו משחקים שיש בהם אתגר חשיבתי (מתמטי, שפתי, מושגי וכדומה) שיש בהם מקום לחקר, פיתוח סקרנות, להבעה אישית, מקום לביטוי היצירתיות. ליצירתיות ולהבעה אישית.
ספרים, סיפורים, תחפושות, משחקי קופסא, משחקי כדור, חומרי יצירה (צבעי ידיים, גועש, חומר, פלסטלינה…) וגם כן משחקי מחשב עם אופי דומה לאמור שיש בהם הנאה ומקור להתנסות ולמידה.
יכולה להמליץ על מספר משחקים בתחום בו אני אמונה ומכירה
לחצו על הקישור ותיהנו.
