איך מנהלים את הרגשות שלנו? מחליפים שם של רגש אחד בשם של רגש אחר,
ומרגישים שיש עליות בירידה.
הידעתם? ישנם יותר מ -7000 רגשות! רובנו, משתמשים בממוצע ב 20-30 רגשות (במקרה הטוב), יודעים לקרוא להם בשמות ומתארים את הרגשות לפי הסיטואציה שאנו נמצאים בה, כי רגש זו גם תחושה שקשורה גם למצב רוח.
מאמרים ומחקרים רבים נכתבו על המילה הזו. הפילוסוף אריסטו טען שבנוסף לחמשת החושים: ראיה, שמיעה, טעם, ריח, מישוש, יש לנו חוש שישי נוסף: "חוש כללי"- הרגשות.
רגש, מרגישים בגוף. הוא נמצא בגוף שלנו ולעיתים הוא נראה בתנועות ובקולות כמו בכי, צמרמורת, רעידות וצעקות ולפעמים הרגש בא לידי ביטוי בתנועות הכתפיים שלנו, בקצב הנשימה וביציבות.. רגשות יכולים לצמצם לנו את הפער בין מה שקורה בחוץ למה שקורה אצלנו בפנים. למשל כשאני קם בבוקר , אני יודע שיום שבת היום לפני שאפקח עיניים אני ארגיש נהדר ושמח ואגיד לעצמי: "איזה כיף, יום שבת, הולכים לטיול", או ש"אפשר לישון עד מאוחר". זה אומר לנו מבפנים איך אנחנו מרגישים, והרגשות האלה מאפשרים לנו לעשות חיבור בין איך שאנחנו מרגישים מבפנים למה שקורה בחוץ.
ישנם רגשות שמורידים אנרגיה וישנם רגשות שמעלים אנרגיה. אני סבורה שאין רגש שלילי או חיובי, רגשות הם גם וגם. למשל כעס מגן עלינו מפני אנשים שעלולים לפגוע בנו, רגשי האשמה עוזרים לנו להיות מוסריים יותר, כי הם גורמים לנו לחשוב על מה שעשינו, סליחה והשלמה מאפשרים לנו לסלוח לעצמנו ולאחרים, לתקן את מעשינו ולהמשיך הלאה בחיים, הקנאה גורמת לנו להתפתח, להתקדם ולהשתפר ופחד מגן עלינו מפני סכנות וגורם לנו לפעול לעשות משהו.
כאשר אנחנו מרשים לעצמנו להרגיש רגש מסוים, לזהות אותו ולקרוא לו בשמו, אנחנו יכולים להשפיע על העוצמה שלו ואפילו יכולים להחליף אותו בשלב מסוים לרגש אחד. למשל: זעם יכול להפוך לכעס, דאגה לציפייה, כעס לפחד, פחד לכאב, רגשי אשמה לפחד, כאב לשקט, עצב לשמחה ועוד ועוד.
איך אנחנו מתמודדים עם הרגשות?
ההתמודדות עם רגש יכולה להיות באמצעות הדחקה– להניח אותו בצד, להתעלם וכשיהיה זמן נטפל בו. אני משכנע את עצמי באמצעות משפטים שכלתניים שאני לא צריך להרגיש כך וזה יעבור. אך, הרגש הוא האמת שלנו, הוא לא בא מהשכל, הוא בא מהלב.
התמודדות נוספת היא להרגיש, לזהות אותו ואפילו לכאוב ולהזדהות עם הרגש בעוצמות שונות. אך, ברגע שאנו מזדהים עם הרגש ומאמינים שאדם מסוים באמת פגע בי, או שיש לי זכות לכעוס ולפחד ושאף פעם לא מסתדרים לי דברים, אנו נותנים לרגש להשפיע עלינו ולנהל אותנו במקום שאנו נפעל מתוך שיקול דעת וננהל את הרגש.
אז מה עושים, כדי להרגיש טוב יותר, איך מנהלים את הרגש?
שלב ראשון הוא להבין עם מה אנו מתמודדים. האם זה כעס, צער, שנאה או נקמה. או אולי זו הכחשה ולא הדחקה. האם אני מגלה רחמים או חמלה?
לכל רגש יש פירוש שונה ,דרגות ועוצמות שונות וחשוב להבחין בהבדלים שביניהם.
בשלב השני לנסות להשפיע על העוצמות בדרגות שונות, באופן דומה שאנו מכוונים עוצמה של מוסיקה.
והשלב השלישי לנהול רגשות היא לעשות החלפה בשמות והגדרות של רגשות דומים.
כשנה וחצי לאחר שאימי ז"ל נפטרה מצאתי את עצמי נאבקת ברצון להכין את אחד מתבשיליה העירקיים, שעלייהם "גדלתי" – מאכל הקיצ'רי.
בילדותי היה מנהג קבוע מידי יום חמישי לאכול קיצ'רי. היינו יושבים לארוחת ערב משפחתית סביב השולחן העגול שבסלון ונהנים מהריחות המופלאים. אפילו ברגעים אלו אני יכולה להריח את הריח המופלא שהיה בבית.
צמד המילים יום חמישי וקיצ'רי סימלו עבורי ועבור משפחתי את סיום השבוע והמעבר לשישי שבת, לתחושה של רוגע , שלווה , טיולים והנאה. הקיצ'רי סימל גם עבורי אחדות משפחתית.
וכשהתחלתי לבשל בביתי לאחר שנפטרה, התחילו לצוף זכרונות רבים וגעגועים . הגעגועים הובילו לכאב, לצער ולפספוס שאימי לא פה איתי. לחלל הגדול שנוצר כשהיא נפטרה לתמונה שהתחלפה והכאב התגבר והתעצם וגרם לי לעצבות ובכי.
לאחר שהרגשתי, חוויתי את הכאב והבנתי שהמקור שלו הוא הגעגוע, החלטתי לקרוא לו בשם אחר: ערגה.
הערגה החזירה אותי לזכרונות השולחן המשפחתי של ימי חמישי. לבדיחות ולצחוקים שאבי סיפר לנו סיפורים וחידות מסביב לשולחן. היו אלו חוויות טובות שגרמו לי חיוכים ורגעי צחוק. אפילו נזכרתי בסיפור ספציפי שגרם לי לצחקק לעצמי.
כשסיימתי לבשל, הכנסתי את ראשי כמעט לסיר והרחתי במלוא עוצמתי את הריח הנפלא. דמעות של שמחה זלגו מעיני ונהניתי מהתחושה שליוותה אותי. הרגשתי שהצלחתי להיות שמחה גם כשאני עצובה באמצעות החלפת רגש הגעגוע שייצר תחושה כואבת לרגש הערגה שמילאה אותי בחיוך , זיכרונות נעימים ובהנאה.
אם נכניס את יכולת הגמישות שלנו לחיים, נחליף הגדרות בהתאם למה שטוב לנו, נתמלל את מה שאנו מרגישים, נמשיג את התחושה במילים אחרות, נוכל לעשות את ההחלפה של רגש אחד ברגש אחר מאותה משפחה. מילים נרדפות פותחות לנו עולם חדש, זכרונות, תחושות וחוויות אחרות .
גם דני סנדרסון הזכיר בשירו "אמא ודני" הזכיר: שיש עליות בירידה… "
ובדרך זו: אפשר להיות שמחים, גם כשאנו עצובים.
