חירות? לא ממש. כשאנחנו עוברים את פורים מתחילים כבר הסימנים העצבניים של אוטוטו פסח. אז מה? איך יודעים מה עושים או מה מחכה לנו?
1. אצלי או אצלך? כאן מתחיל החשבון שבראש השנה היינו אצל ההורים שלך אז פסח זה תורי. איך מגיעים להחלטה? אין החלטה שתרצה את שני הצדדים. מישהו יילך ממש לא מאושר וימלמל: זה לא צודק.
2. החופש התחיל -הילדים מתחילים לצרוח כמו אינדיאנים "אין לי מה לעשות" – נסחבים לקניון הקרוב ורואים ילדים ש"רוצים את זה" הבטחת לי. במקרה קיצון – מתעקשים עד שמישהו נשבר. מסתכלים לצדדים וחושבים שההורים מסביב חושבים איזו אמא את ואיך הילד מתנהג
3. צריך לעשות קניות ולהעמיס על המקרר והמקפיא מזון שיכול להאכיל את המשפחה בימים רגילים, כשאורחים מגיעים סתם ככה ו-עדיין נשאר אוכל לשעת חירום.
4. השופרסל עמוס ועל 60% מהמוצרים כתוב "מבצע" – אז איך זה שמגיעים לקופה משלמים כמעט משכנתא?
5. צריך לקנות לילדים בגדים (בכל זאת לפני חג). אין לי מה ללבוש את שומעת יללות בבית. לוקחת את הילדים ונסחבת לחפש משהו חגיגי שאת יודעת שאחרי הארוחה הכל יהיה מלא כתמים שלא יירדו בכביסה. לך בעצמך אין מה ללבוש – אז מה?
6. אולי נסע לחופש (זה אפילו יותר זול) במקום לעבור את החג הזה עם כל הבלאגן הוא אומר. השתגעת ? מה יגידו ההורים? יש ארוחה חגיגית אחת – אתה לא יכול לסבול בשקט?
7. מכינים רשימה למי צריך מתנות. מגלים שיש מספיק כאלה אבל אין שמץ מושג מה לקנות ולמי יש כסף וסבלנות. בשנה שעברה נשבענו למחליפי המתנות הסדרתיים שהשנה לא קונים מתנות. אף אחד לא קונה לאף אחד. זו סתם טרדה לכולם. כן, כולם נשבעים ושנה אחרי זה הרוב מגיעים עם מתנות ואנחנו מאמינים השנה ויוצאים הקמצנים הכי גדולים.
8. צריך לנקות את הבית "יסודי". אפשר לחשוב שכל השנה את לא מנקה. מוציאים הכל מכל מקום ומכל חור, מנקים אבק, צורחים על הילדים שלא ידרכו שם -כי זה רטוב . מי שומע אותך? הם מגיעים מטונפים מלמטה ודורכים בכל המקומות שכבר עברו ניקיון. כוסס עוממאאק את מקללת בשקט.
9. מבריקים את הבית (בערך), את מוצאת אותו מטפס על הסולם ומנסה לנקות את הקיר (?) או זוחל על הרצפה לנקות את הפאנלים (לייזה?) – את עומדת תוהה בשקט אם הוא מתכונן לאולימפיאדה או מוציא לחם מהקירות.
10. מאחרים כמובן כי "את אף פעם לא מוכנה בזמן" והילדים הספיקו ללכלך קצת את הבגדים החדשים. כולם כבר יושבים חגיגיים ועורכים אחרי הנשיקות את טקס: "אויש, לא היית צריכה – הרי סיכמנו בשנה שעברה" (מתנות, זוכרים?). עוד לא התחילו לאכול והילדים מתחילים להטריף את כולם ובאיזשהו שלב מתחילים לצרוח "תראה איך הילדים שלך מתנהגים" – ככה חינכת אותם??
לשנה הבאה….בלונדון או באיזה תיאלנד. הילדים והוא יישארו כאן ואת תסעי עם חברה . לא צריך לספר הכל. לא בשלב הזה.
צילום: shutterstock