המדריך שלי "איך לספר לילדים על גירושין או פרידה"
דעו שיש לכם, ההורים, השפעה עצומה על האופן שבו הילדים שלכם יעברו את הגירושים! קיימת דרך נכונה להתגרש.! דרך שתבטיח את אושרו של כל אחד ואחת מכם ותמזער את הפגיעה ביקר לכם מכל – בילדים שלכם. הדרך הזו מתחילה כאן ועכשיו – באופן שבו תבחרו לספר לילדים על הגירושים או הפרידה.
מדובר בשיחה לא פשוטה, שיש להתכונן אליה מראש – רצוי יחד!
בשיחה הזו חשוב שתשימו את הילדים בראש סדר העדיפות ולרגע תראו את העולם מזווית הראיה שלהם.
על מה נדבר?
* מתי והאם לספר לילדים?
* הכנה לשיחה
* כללים לשיחה טובה
* מה מטריד את הילדים שלכם
* המעבר לבית חדש
* תכנון המשך התהליך
מתי והאם לספר לילדים-
רצוי לערב את הילדים רק לפני שהם רואים ממש את השינוי, למשל כשאחד ההורים עוזב את הבית.
לפעמים זוגות יחליטו על פרידה לפני שיחליטו באופן סופי על גירושים וינסו להסתיר זאת מהילדים. אך לילדים מגיע לדעת מה קורה, והם גם זקוקים לכך כדי לשמור על תחושת בטחון ויציבות. לכן ,אם החלטתם על פרידה אך אינכם בטוחים מה יקרה בהמשך, אמרו זאת לילדים.
יחד עם זאת, אם אתם כבר יודעים שהפרידה תוביל בהכרח לגירושים – אל תנסו לייפות את המציאות ולהציגה כפרידה זמנית בלבד. זכרו כי לילד שלכם תהיה התקווה שיום אחד אבא ואמא ישלימו ויחזרו לחיות יחד. מסר נחוש ועקבי יעזור לו להשלים עם המציאות החדשה.
לגבי עיתוי השיחה-
מחקרים מראים, שילדים שנחשפים לידיעה לגבי גירושין זמן ארוך לפני הפרידה, יותר קשה להתמודד איתה, משום שהם עסוקים זמן רב עם האיום שמעל לראשם. מצד שני, כדאי לתת להם זמן מספיק כדי לעכל את ההודעה ולהתרגל אליה. כמובן שזמן ההודעה מראש תלוי גם בגילו של הילד.
מתי-
כדי במידת האפשר לתזמן את ההודעה לכשבוע-שבועיים לפני הפרידה.
הכנה לשיחה-
אני בטוחה, כי גם לכם ברור שעליכם לשדר לילדים יציבות ובטחון. להעביר את המסר שאתם לא נפרדים מהם וגם לא בגללם. אני משוכנעת שברור לכם שעליכם להציג מציאות עתידית בה ההשפעה על שגרת חייהם היא מינימלית וכי הם לא הולכים לאבד אף אחד מכם, ההורים.
ועדיין, פעמים רבות אני מוצאת הורים שלא מתכננים מראש את השיחה או שרק אחד מההורים עורך אותה. אם אתם רוצים להעביר לילדיכם מסר של בטחון, יציבות ושל חזית אחידה כהורים – עליכם לקיים את השיחה יחד ולאחר שתכננתם אותה היטב. תכנון מקדים יגביר את הסיכויים שתאמרו אך ורק מה שרציתם לומר ובאופן שרציתם לומר.
באופן טבעי קיים בינכם קונפליקט, אולי אפילו על הצורך בפרידה. אינכם רוצים שקונפליקט זה יצוף בשיחה עם הילדים. לכן, כדאי שתעבדו את הפרטים מראש בינכם –
– מהי הסיבה לגירושין, אותה אתם מתכוונים להציג לילדים (בהתאם לגילם ולהבנתם).
– מתי יתרחש השינוי ומה הוא יהיה – מי עוזב את הבית, מתי ולאן.
– למה הם יוכלו לצפות – באילו ימים ושעות הילדים ישהו אצל כל הורה, מה ההשפעה על שגרת יומם ( בי"ס, חברים, חוגים וכו').
במידת האפשר, נסו לצפות מראש את השאלות של הילדים ולהכין תשובות מבעוד מועד. אם לא תנהלו את השיחה בינכם מראש, יכול להיווצר מצב שבו תקיימו אותה בנוכחות הילדים ותחשפו אותם לקונפליקט בינכם.
קיימו פגישת הכנה בינכם ההורים לפני הפגישה עם הילדים וודאו כי סגרתם את כל הפרטים ויש לכם את מירב התשובות לשאלות שעשויות לעלות
כלים לשיחה טובה
לפינכם מספר "כללי אצבע" שרצוי לאמץ לניהול השיחה –
- שמרו על שיחה רגועה. חשוב שתגיעו לשיחה רגועים ותפגינו בטחון לגבי מה שהולך לקרות. זכרו שהדרך בה תציגו לילדים את הפרידה, כך הם יתפשו אותה. אספו את עצמכם לקראת השיחה, שימו בצד את הכעסים והמתחים והתרכזו בבניית הביטחון של הילדים לקראת מה שהולך להיות.
- אל תפלו להטחת האשמות. הפגנת הקונפליקט בינכם, רגשות טינה והטחת האשמות מחריפים אצל הילד את תחושת חוסר הביטחון ואי הוודאות. יותר מזה, הוא מרגיש במרכז הזירה או גרוע מכך כמי שמבקשים ממנו לבחור צד. זה לא הזמן להתנצח ולהאשים. נסו לשמור על חזית אחידה ורגועה. השתמשו במילה "אנחנו" ולא "אני" – כדי שיבין שזוהי החלטה משותפת ושהדאגה לו היתה ותמשיך להיות משותפת.
- ספקו סיבה לגירושים/פרידה. כמובן שאתם לא צריכים, וגם לא כדאי, להכניס את הילדים לסיבות לגירושים. הם לא צריכים לדעת למה או מי יזם את הפרידה. יחד עם זאת, יכול להיות שיקשה עליהם להבין מדוע אתם נפרדים ולא מנסים להתגבר על המחלוקות (ממש כמו שאתם מלמדים אותם לעשות עם חברים שלהם). לכן כדאי להסביר שאתם לא מסתדרים, ומאמינים שבנפרד תוכלו לספק להם סביבה נינוחה ורגועה יותר.
- זו אינה אשמתם של הילדים אתם יודעים את זה , אך לא בטוח שגם הם מרגישים כך. ילדים רבים נוטים להרגיש כי זו אשמתם ולו היו מתנהגים אחרת, היו יכולים למנוע את הפרידה. חשוב שתגידו להם שזו אינה אשמתם ושההחלטה קשורה אליכם כזוג. כרגע, וגם בהמשך, הם צריכים לשמוע מכם ולהרגיש שאתם אוהבים אותם בלי קשר למה שקורה.
- היו רגישים לתגובות שלהם קיים מנעד רחב מאד של תגובות אפשריות, וזה משתנה בהתאם לאופי של הילד ולגילו. גלו אמפטיה והכילו כל רגש של הילד – מכעס, דרך בכי או אפילו חוסר תגובה. ילדים רבים לא מסוגלים להביע את הרגשות שלהם והם זקוקים לעזרה שלכם כהורים. לאישור שמותר להיות מאוכזבים, לכעוס ולבכות. שימו לב שאתם לא מבטלים את הרגשות שלהם במשפטים כמו "למה אתה בוכה?" או "זה לא נורא". השאירו מקום לשיחה על הרגשות שלהם. בתוך כך, שימו לב שגם חוסר תגובה דורשת בדיקה, למשל, אם ילדכם סוער מבפנים וחושש או לא יודע להביע את רגשותיו וצריך עזרה. יחד עם זאת, אל תלחצו יותר מידי, תנו לו זמן "להתבשל".
- עודדו את הילדים לשאול ולהביע רגשות סביר להניח שיהיו להם שאלות רבות, בעיקר סביב ההשפעה הישירה על השגרה שלהם. נסו להגיע עם תשובות מוכנות ובהירות. אם אין לכם תשובה, תגידו להם שתדברו על זה בינכם ותשיבו להם בהמשך. חשוב שתעודדו אותם להביע את הרגשות שלהם – תשאלו אותם מה הם מרגישים, אם הם בוכים – שאלו מה הם מרגישים, גלו אמפטיה ותנו מקום לכל סוגי הרגשות לעלות.
7. זה לא "זבנג וגמרנו" באופן טבעי הילדים שלכם ימשיכו להתעסק בעניין הגירושים גם לאחר השיחה. בהמשך הדרך יהיו להם שאלות נוספות ורגשות חדשים שיתעוררו. חשוב שתהיו רגישים לכך ונגישים. מפעם לפעם כדאי לשאול לשלומם, גם אם לא שיתפו בתחשותיהם.
* שמרו על שיחה רגועה
* בלי האשמות
* תנו סיבה לגירושין
* הבהירו להם שזו לא אשמתם
* היו רגישים לתגובות שלהם
* עודדו אותם לשאלות ולהבעת רגשות
* המשיכו לדבר גם לאחר ה"שיחה"
מה מטריד את הילדים שלכם
לא תמיד הילדים שלכם יודעים או מסוגלים לבטא את הפחדים שלהם ואת מה שמטריד אותם. נסו לחשוב מה יכול להטריד אותם, גם אם הם לא מבטאים זאת.
אני חושבת שאתם יכולים למצוא את עצמכם מופתעים ממה מטריד אותם.
יכולים להטריד אותם דברים גדולים כמו – האם אני אראה את אמא/אבא? איפה אני אגור? מה עשיתי שבגללו אבא ואמא מתגרשים?
באותה מידה יכולים להטריד אותם דברים קטנים – האם אמשיך ללכת לחוגים שלי? האם יהיו לי הצעצועים שלי גם בבית החדש? האם גם אמא תדע להכין לי את הביצה כמו שאבא מכין לי כל ערב (או להפך)?
לפעמים הם יכולים להסיק ממה שהם מכירים אצל חברים שלהם. למשל, ההורים של רועי התגרשו ואבא שלו עזב לעיר רחוקה – האם זה יקרה גם לי?
נסו לזהות מה הילדים שלכם מרגישים ואילו שאלות מטרידות אותם , זכרו שיכולים להטריד אותם דברים קטנים כגדולים באותה מידה
מעבר לבית חדש
כתוצאה מהפרידה, אחד מבני הזוג, או שניהם עוברים לבית חדש. המעבר הזה יכול להוסיף למתח של הילדים. אפשר להפוך את המעבר הזה מטראומה לחוויה משותפת עם הילדים. ההורה שעובר דירה יכול לשתף אותם בבחירת הדירה או בבחירת החדר שלהם – לבחור וילונות, או מיטה חדשה.
כשמדובר בילדים צעירים, אפשר אולי לקחת צעצוע או בובה שהם אוהבים לחדר החדש שלהם, כדי לעזור להם להסתגל. כדאי לעשות איתם יחד סיבוב היכרות בשכונה.
הפכו את המעבר לחוויה! שתפו את הילדים והקלו עליהם את המעבר בכך שתמלאו את הצרכים שלהם.
שלכם תמיד, מירב ירושלמי
