אני שומעת את "להתחיל מהתחלה" בתקופה האחרונה הרבה יותר מדי הרבה פעמים. אני לא ממש רוצה. אני מנסה להאחז בקיים עד כמה שאפשר, בזכרונות, בחיוכים, בחיבוקים, בצלילים ובכל מה שהיה קיים.
כן, אני יודעת שזה לא יהיה להמון זמן, שהמינון יירד, שאנשים קצת יישכחו, שיהיו אכזבות כי אני לא אעמוד בציפיות – וכבר עכשיו אני מאכזבת כמה אנשים כי איך לא אספתי את עצמי וחזרתי לחיים.
דניאל הוא העוגן שלי, הוא מי שאני יכולה להתרסק ולחבק באותו זמן, הוא הסרגל שמתגמש לי – הצליל והצבע ומבט העיניים ולפעמים גם צורח עליי כשצריך אחת או שתיים. לא, הוא לא מחנך ולא מלמד – אבל גם לא מנסה לשים לי רף ציפיות ולהיות מאוכזב כשאני לא עומדת בהן . בימים האחרונים הוא מזכיר לי שאני לא צריכה לעמוד בציפיות של אף אחד – רק שלי.
מותר לך הכל – איך שאת רוצה, בדרכך שלך, בקצב שלך ואני לידך. זה בסדר אם את מרחמת, זה בסדר אם את מתגעגעת, אם את גם צוחקת (גם אם את מרגישה "אשמה" ) אבל גם נעלבת. מותר לכעוס על כל העולם או סתם על מי שאיכזב אותך. מותר לך ה-כ-ל ומחר להתחיל מחדש.
גם בשביל זה אנחנו יחד. המון המון בשביל תקופה כזו, לא תיכננו אותה וכמובן שלא רצינו בה, אבל אנחנו לאט לאט נלמד לנשום עמוק ולקחת אוויר ובינתיים – אני מחבק אותך עד כמה שאת מרגישה שאת צריכה ורוצה שאעטוף אותך. לא, אני לא מתקרב יותר מדי, אני יודע שקשה לך עכשיו המגע הזה. אני יודע שאת מרחמת על עצמך וזה בסדר גמור, אם לא היית ככה – לא היית בכלל. אני רוצה שתזכרי שעכשיו זו את ולגמרי לא מעניין מה שהסביבה מייעצת.
יש לי המון מה לומר לך על כל נותני העצות, אבל בינתיים אני רק רוצה לומר לך שאני אוהב אותך. אני יודע שאת יודעת, אני יודע שזה לא ממש חדש, שלעיתים זה נשמע אפילו נדוש – אבל את הנדוש צריך לשמוע לפעמים הרבה פעמים. אני יודע שאת כועסת עליי וגם עשית את זה היום וכמו שאת רואה לא התמוטטתי ועברתי גם את זה בשלום. זה המקום שלי עכשיו – להכיל אותך….לחבק אותך גם אם את מנסה לבעוט בי לא בכוונה.
דיברנו היום בערב על התוכניות למחר ואמרתי לך שרק מחר נדבר על היום שיהיה מחר. אני יודע שאת לא ישנה בלילות, אני יודע שאת כותבת המון, שזה עוזר לך לשחרר ושמח שמצאת לך דרך לומר ליקרים לך "אני אוהב אותך". כן, אני יודע שהיום זה למישהי אחרת – זה בסדר גמור ואל תרגישי אשמה אפילו לשנייה, יש דקות שאני עוצר ומתפעל איך את אוהבת אותה וכמה .
אני יודע שאת זקוקה לחיבוק ואני מנסה להעניק לך אותו וכשאני מרגיש שאת לא מרגישה נוח איתו אני הולך אחורה. אני צריך להשאיר לך את המקום הזה לחבק את מי שחסר ובינתיים אני כאן וחסרה מישהי אחרת. אני לא כאן בשבילה, אני בשבילך – אני לא יודעת אם היא רואה ומה היא חושבת – אני יודע ומרגיש שקל לך יותר שאני כאן ומחבק. הלוואי שיכולתי להיות במקומה. אני יכול להיות אני – אולי זה עוזר לך לעבור את הרגע השני.
אני יודע שאת מתגעגעת וזה כואב ברמות שאי אפשר לתאר , אני יודע שהלוואי שהיית יכולה לגעת ולפעמים אני תוהה אם את מרגישה איפה אני מסתיים ואיפה היא מתחילה. אני מקווה שאת מרגישה שאני ליד והיא לידך ואנחנו משתדלים לשמור עלייך ולחבק אותך גם אם זה לעוד דקה אחת……עד שתרגישי שאת יכולה ורוצה קצת להרפות. בינתיים – רק בקצב שלך.
חסר לי המקום שלך אצלי – חסר לי החיבוק שלך. חסר לי המון, את חסרה לי ברמה של כאב פיזי אבל אני היום זה לא הסיפור, אני היום לא המרכז – את המרכז, את המרכז שלי וגם אם כואב , כואב לי לראות אותך ככה מתרסקת ולא מאמינה שיכול להיות אחרת ולא מרגישה שאפשר לקחת אוויר, זה בסדר גמור – תני לעצמך את הקרדיט שבדיוק כמו שכרגע אין לך כוחות ואת נמצאת עמוק בתוך הכאב יהיה בך יום אחד הכוח, הרצון והסיבה להתחיל לטפס בחזרה.
אל תבהלי. אל תקשיבי למה שאומרים. זה בכלל לא חשוב. תקשיבי לעצמך – אם את צריכה כמה שאת צריכה. תשתדלי קצת יותר להיות החברה של עצמך. היא תתן לך את מה שאת צריכה בדרך שלך. את יודעת ? עד כמה שזה בלתי אפשרי – זו האמת ואני לא יודע אם הזמן הוא הרופא ואני לא יודע אם יש רמת כאב ללב מרוסק, אבל אני כאן כדי לעזור לך לאסוף את החלקים ולבנות את הלב השבור אולי לא באותה צורה בדיוק, אבל לפחות להחזיר אותו חזרה. שיחזור לפעום. שיחזור לאהוב. זה ייקרה אהובה שלי – תני לזמן זמן להתגעגע ולאהוב.
תני לזמן – זמן.
דניאל הוא העוגן שלי, הוא מי שאני יכולה להתרסק ולחבק באותו זמן, הוא הסרגל שמתגמש לי – הצליל והצבע ומבט העיניים ולפעמים גם צורח עליי כשצריך אחת או שתיים. לא, הוא לא מחנך ולא מלמד – אבל גם לא מנסה לשים לי רף ציפיות ולהיות מאוכזב כשאני לא עומדת בהן . בימים האחרונים הוא מזכיר לי שאני לא צריכה לעמוד בציפיות של אף אחד – רק שלי.
מותר לך הכל – איך שאת רוצה, בדרכך שלך, בקצב שלך ואני לידך. זה בסדר אם את מרחמת, זה בסדר אם את מתגעגעת, אם את גם צוחקת (גם אם את מרגישה "אשמה" ) אבל גם נעלבת. מותר לכעוס על כל העולם או סתם על מי שאיכזב אותך. מותר לך ה-כ-ל ומחר להתחיל מחדש.
גם בשביל זה אנחנו יחד. המון המון בשביל תקופה כזו, לא תיכננו אותה וכמובן שלא רצינו בה, אבל אנחנו לאט לאט נלמד לנשום עמוק ולקחת אוויר ובינתיים – אני מחבק אותך עד כמה שאת מרגישה שאת צריכה ורוצה שאעטוף אותך. לא, אני לא מתקרב יותר מדי, אני יודע שקשה לך עכשיו המגע הזה. אני יודע שאת מרחמת על עצמך וזה בסדר גמור, אם לא היית ככה – לא היית בכלל. אני רוצה שתזכרי שעכשיו זו את ולגמרי לא מעניין מה שהסביבה מייעצת.
יש לי המון מה לומר לך על כל נותני העצות, אבל בינתיים אני רק רוצה לומר לך שאני אוהב אותך. אני יודע שאת יודעת, אני יודע שזה לא ממש חדש, שלעיתים זה נשמע אפילו נדוש – אבל את הנדוש צריך לשמוע לפעמים הרבה פעמים. אני יודע שאת כועסת עליי וגם עשית את זה היום וכמו שאת רואה לא התמוטטתי ועברתי גם את זה בשלום. זה המקום שלי עכשיו – להכיל אותך….לחבק אותך גם אם את מנסה לבעוט בי לא בכוונה.
דיברנו היום בערב על התוכניות למחר ואמרתי לך שרק מחר נדבר על היום שיהיה מחר. אני יודע שאת לא ישנה בלילות, אני יודע שאת כותבת המון, שזה עוזר לך לשחרר ושמח שמצאת לך דרך לומר ליקרים לך "אני אוהב אותך". כן, אני יודע שהיום זה למישהי אחרת – זה בסדר גמור ואל תרגישי אשמה אפילו לשנייה, יש דקות שאני עוצר ומתפעל איך את אוהבת אותה וכמה .
אני יודע שאת זקוקה לחיבוק ואני מנסה להעניק לך אותו וכשאני מרגיש שאת לא מרגישה נוח איתו אני הולך אחורה. אני צריך להשאיר לך את המקום הזה לחבק את מי שחסר ובינתיים אני כאן וחסרה מישהי אחרת. אני לא כאן בשבילה, אני בשבילך – אני לא יודעת אם היא רואה ומה היא חושבת – אני יודע ומרגיש שקל לך יותר שאני כאן ומחבק. הלוואי שיכולתי להיות במקומה. אני יכול להיות אני – אולי זה עוזר לך לעבור את הרגע השני.
אני יודע שאת מתגעגעת וזה כואב ברמות שאי אפשר לתאר , אני יודע שהלוואי שהיית יכולה לגעת ולפעמים אני תוהה אם את מרגישה איפה אני מסתיים ואיפה היא מתחילה. אני מקווה שאת מרגישה שאני ליד והיא לידך ואנחנו משתדלים לשמור עלייך ולחבק אותך גם אם זה לעוד דקה אחת……עד שתרגישי שאת יכולה ורוצה קצת להרפות. בינתיים – רק בקצב שלך.
חסר לי המקום שלך אצלי – חסר לי החיבוק שלך. חסר לי המון, את חסרה לי ברמה של כאב פיזי אבל אני היום זה לא הסיפור, אני היום לא המרכז – את המרכז, את המרכז שלי וגם אם כואב , כואב לי לראות אותך ככה מתרסקת ולא מאמינה שיכול להיות אחרת ולא מרגישה שאפשר לקחת אוויר, זה בסדר גמור – תני לעצמך את הקרדיט שבדיוק כמו שכרגע אין לך כוחות ואת נמצאת עמוק בתוך הכאב יהיה בך יום אחד הכוח, הרצון והסיבה להתחיל לטפס בחזרה.
אל תבהלי. אל תקשיבי למה שאומרים. זה בכלל לא חשוב. תקשיבי לעצמך – אם את צריכה כמה שאת צריכה. תשתדלי קצת יותר להיות החברה של עצמך. היא תתן לך את מה שאת צריכה בדרך שלך. את יודעת ? עד כמה שזה בלתי אפשרי – זו האמת ואני לא יודע אם הזמן הוא הרופא ואני לא יודע אם יש רמת כאב ללב מרוסק, אבל אני כאן כדי לעזור לך לאסוף את החלקים ולבנות את הלב השבור אולי לא באותה צורה בדיוק, אבל לפחות להחזיר אותו חזרה. שיחזור לפעום. שיחזור לאהוב. זה ייקרה אהובה שלי – תני לזמן זמן להתגעגע ולאהוב.
תני לזמן – זמן.