המטרה: דרור, או בשם חיבה דרורי, בן 41, בן זוגי מזה כ-20 שנים. לאחרונה נושא המשקל והנראות החלו להפריע לו.
הבעיה: אוהב לאכול הכל מהכל, בגבולות הכשר. ובעיקר לא יודע לעצור, נהנה מאוכל טוב ויין משובח. לא יודע לסרב, לא יודע להציב גבולות. נהנה בעונג בלתי יתואר ממזון משובח.
זה קרה יום שישי אחד לפני מספר שבועות, דרור נעמד מול המראה ושואל: "הכרס ממש גדולה? נכון שהיא גדולה?" עומד בפרופיל, מחליף צדדים ונראה ממש לא מרוצה מהתוצאה. ואני מוצאת את עצמי מנחמת: "לא מאוד גדולה, טוב, אולי היא כן קצת גדלה."
כנראה שקורה לנו משהו סביב גיל 40 שיוצר אי נחת מכל מיני מצבים: התקרחות, התכרסות ועוד כהנה וכהנה.
מניסיון של ליווי אנשים בצמתי שינוי בחיים, כשאתה לא רוצה לשנות ולהשתנות זה לא קורה. הרצון הוא המפתח מספר אחד להצלחה, וכשמוסיפים לזה ליווי איכותי השמים הם הגבול. תבדקו את עצמכם: האם היו דברים שרציתם מאוד והצלחתם להשיג? מה עזר לכם בדרך? לרוב תגלו שהדבר הראשון היה הרצון שלכם. ברגע שהוא גויס מצאתם את יתר המשאבים הפנימיים והחיצוניים, כדי להשיג את שחשקה נפשכם.
הזדמנויות הן שמי השני. כל מי שמכיר אותי יודע שאני אוהבת לקחת סיכונים ולקפוץ על הזדמנויות חדשות. ברגע שיצא לאור הפרויקט הזוגי של דיאט יופלה, בו נתבקשנו לקבל על עצמנו אתגר משותף ולעזור לגבר שלנו להוריד את הכרס ולהתחיל לחיות בריא יותר, קפצתי על המציאה.
דרורי כבר היה בשל. הרצון שלו הניע אותו, או יותר נכון "הכאב" שלו "מחוסר שביעות הרצון" שהסבה לו הכרס. הוא הבין שככה לא יוכל להמשיך. שככל שהגיל עולה הקושי להוריד במשקל מאתגר עד בלתי אפשרי. הוא הבין שללא ליווי צמוד כנראה הוא לא יעשה את הצעד הראשון. וככה הגיע ההזדמנות לקבל ליווי איכותי של תזונאית ומאמן כושר. ההזדמנות פגשה את הבשלות שלו, ולי נותר להביט וללוות מהצד את התהליך.
אמנם אני מלווה אנשים בצמתי שינוי, לרב בתחום הקריירה ואימון המנהלים, אך המקרה הזה בחזקת הסנדלר הולך יחף. ממני הוא יקבל רוח גבית ובעיקר התגייסות בכל הקשור למטבח הביתי. אחרי שגילינו וגייסנו את הרצון חייבת להיכנס לתמונה המחויבות וההתמדה כי בהעדרם לא יתקיים תהליך.
מחויבות ניתן ליצור ע"י שיתוף של אדם אחד לפחות, כך ניצור לעצמנו "חישוק" של מחויבות. אחד כזה שישאל "נו אז איך הולך?" אחד שנצטרך לתת לו דין וחשבון, שיבקר את התהליך וידע לעודד ולתמוך כשלנו יגמר לרגע הכח. במקרה של דרור כולכם החישוק שלו, כי אני אתעד את התהליך בכתיבה ובתמונות. בקיצור – פאדיחה אם השינוי לא יתרחש.
כעת אני מתפללת שהוא יתמיד ויצליח, נראה לי שברגע שהוא יראה ניצוצות ראשונים של הצלחה, הדרייב הפנימי ירצה עוד מהתענוג החדש.
נכנסים לתהליך בסקרנות ובציפייה קדימה – מ – ת – ח – י – ל – י – ם!!!
