איך התחלתי לכתוב את הרב מכר הבא

בחורה עם מחשב נייד

או…. איך אני אופטימית ומנסה לשדר לעולם את השאיפה שלי

היי שמי מיה יהלום וכתבתי ספר ילדים.

עדין מוזר לי לקרואאת זה במשפט "כתבתי ספר ילדים" כשהייתי קטנה כתבתי למגירה, אבל שם זה נשאר, לא היה לי מעולם חלום להיות סופרת, אבל הנה, כתבתי ספר ואני מוציאה אותו לאור.

האם זה נותן לי את הכותרת סופרת?

גרעין הספר נולד בעקבות חוג אנגלית לא מוצלח ששלחתי את הבת שלי, עומר, היום בת 4 וחצי, אז בת קרוב ל- 3.
אני מאוד מאמינה שבגילאים הקטנים אנחנו כמו ספוג ומפנימים מידע בקלות, וחשוב לתעל את זה למקומות החשובים.

החוג אנגלית ששלחתי את עומר אליו היה מאוד מאכזב, שילוב של מדריכה שנראה לי מעולם לא לימדה את הגילאים האלו והרבה ילדים תזזתיים.
היא נתנה להם טושים בצבעים שונים ובעודם מקשקשים על כל דבר בדרך היא צעקה את שמות הצבעים באנגלית – זה  Blue תחזרו אחרי Blue… מיותר לציין שאף אחד לא חזר אחריה, אף אחד לא זכר את שמות הצבעים וגם אף אחד לא חזר לחוג הזה.

בבית ישבתי עם עומר לארוחת ערב וסיפרתי לה סיפורים, הסיפורים האלו בעצם היוו את הגרעין לספר "סגלית והצבעים באנגלית" וכך יום יום היא ביקשה שאספר לה עוד על סיגלית, וכל יום חשבתי על טריק חדש שיעזור לה ללמוד, וכך נולד הדג הכחול ששוחה באקווריום הכחול ואומר Blue Blue ומר Red שעלה על הגג וצועקים לו ביחד רד Red רד Red.

בנתיים נולדה ארבל אחותה של עומר, ומשהו בער בי לכתוב את הספר הזה, אבל ארבל לא אהבה לישון ומאוד אהבה להיות עלי בכל רגע אפשר, הרגעים היחידים של "שקט" היו בהנקה או על כדור הפיזיו. אז כך הייתי, ביד אחת ארבל מקפצת איתי על כדור הפיזיו וביד השנייה בטלפון אני כותבת את הסיפור.

סיימתי לכתוב את הספר, ועומר התאהבה בו, יום יום ביקשה שאקריא לה את הספר

ואז גמלה בי ההחלטה שאני אוציא לה אותו לאור, עבורה, עבורי.  לא משהו גדול מדי, עותק או שניים שיהיה למזכרת מהסיפורי ארוחת ערב שלנו. מצאתי מאיירת מוכשרת שאיירה את כל הספר לפי השגעונות שלי. (ויש לי 🙂 )

 

בדיוק באותה התקופה חשדתי שעומר לא רואה כ"כ טוב, אז לקחתי אותה לרופאת עיניים שבישרה לי באלו המילים : "הילדה שלך לא רואה כלום, עכשיו משקפיים" אומנם יש בשורות רעות מזו, אבל הייתי בהלם!  אחרי שהתאוששתי מההלם ואחרי שעשינו מסיבת משקפיים בגן, התחלתי לשים לב שאין דמויות כמעט בספרי ילדים עם משקפיים (אלא אם הספר הוא על ילד שעכשיו צריך להרכיב משקפיים). אז מייד התקשרתי לטוהר המאיירת שלי וביקשתי שתוסיף משקפיים לדמות של סגלית ואם צריך לצייר מחדש, שתעשה כך (בתשלום כמובן). אני רוצה שהדמות הראשית בספר שכתבתי עבור הבת שלי תהיה עם משקפיים. וכך עשתה.

חילקתי מספר עותקים מהספר לכמה חברים ומכרים שאמרו לי שאני חייבת להוציא אותו לאור בכל מחיר, סיפרו לי איך הילד שלהם תוך 4 הקראות בלבד למד את כל הצבעים באנגלית. אמרו שזה ספר שגם הם עצמם נהנים לקרוא לילד שלהם ושאני חייבת שהוא יהיה בחנויות.
אז פניתי להוצאה פרטית, הוצאת אוריון, ודרכם אני מוציאה את הספר.
ופה אתם נכנסים לתמונה, הוצאה פרטית של הספר עולה כמה עשרות אלפי שקלים, פתחתי פרוייקט בהדסטארט, למי שלא יודע מה זה , זה מימון באמצעות ההמונים, אתם קונים את התשורה אותה אתם בוחרים- קונים מראש את הספר או חבילת ספרים ואם נצליח יחד לגייס את כל הסכום, התשורה שבחרתם תהיה בדרך אליכם.
אם לא? לא קרה כלום, ז"א אתם לא תשלמו כלום, אני אשלם הרבה 🙂 אז רק אם אגיע ליעד הגיוס הכרטיס שלכם יחוייב.

אז זה הזמן (כן, עכשיו עכשיו ללחוץ על הלינק המצורף) לקנות תשורה לשתף את הפרויקט וגם לכתוב כמה מילים (כי כמה כבר שווה רק "שייר" ) ויחד נוציא את הספר לאור.

אל תשכחו, לא שומרים דבר טוב בסוד 🙂