איך הפכתי להיות פרה מן השורה?

אז מה קרה לפני שבוע?

היא, שעדיין לא החליטה מה יהיה שמה פה, מתלבשת כמו כוכבת קולנוע של שנות ה60 עם שמלות צבעוניות מעלפות ומסתובב כנסיכה בנינו ההמון הרגיל. ועל מנת לתחזק את התחביב הזה יש לה חנות מעצבות לנשים במידות גדולות חביבה עליה במיוחד.

לפני כמה שבועות היא ביקרה באותה חנות ונכנסה אליה אישה במידה פטיט שבהחלט לא התאימה לסביבה. כמובן שהיא גרמה להרמת גבה. היא הסתובבה בין השמלות וניגשה למוכרת והסבירה לה כי היא קונה את השמלה לבת שלה לנשף סיום לימודים שהיא בכלל לא רוצה ללכת אליו.

המוכרת הסבירה לה כי היא חייבת להגיע עם הילדה כי היא צריכה למדוד, והאימא הסבירה את המצוקה שלה הילדה המתביישת בגופה ובכלל לא . חברתי האמיצה והמוכרת הרגישה מיד התחילו להסביר לאימא כי המקום הזה הוא מאוד מכיל ומקבל כל אישה בכל גודל והיא יכולה להיות בטוחה שבמסגרת הזו היא לא תרגיש לחץ.

בנוסף שתיהן חיזקו אותה שהיא צריכה לתמוך בבת שלה בכל בחירה שהיא רוצה לעשות כי זו תחושה קשה וביקורתית מאוד להיות שמן.

עברו כמה שבועות ושבוע שעבר הגיעה אותה חברה יקרה לאותה חנות אהובה, ולהפתעתה, אותה אימא היתה בחנות עם הבת שלה. הבת הסתובבה בחנות כמו אייל שנתפס באורות מכונית, מבוהלת וחסרת אונים.

ולמה זה דחף אותי לכתוב אתם שואלים?

כי הילדה לא הייתה שמנה ולא הייתה צריכה ללכת לקנות שמלה בחנות למידות גדולות. ביקור בקאסטרו או גולף היה עושה את העבודה באותה מידה.

כאשר היא סיפרה לי את זה, בסיבוב ימינה הביתה פשוט פרצתי בבכי.

אף אחד לא יבין את התסכול, את התחושה שאין לך מושג מה אמת ומה שקר, כאשר כל הזמן מפמפמים לך בראש שאת שמנה. עד שאת הופכת להיות שמנה.

כל חיי אמרו לי שאני שמנה, מגיל יסודי מאוחר, הפסקי להצטלם אז אני לא יודעת מה האמת. אבל התמונות המוקדמות שלי, בגן, ביסודי אלו שקיימות, אני לא שמנה. אני רגילה. אני לא אנורקסית, לא ראו לי את העצמות, אבל בתמונות, אני רגילה.

בצבא כבר נשקלתי והייתי כמעט 100 קילו. אין לי מושג באיזה שלב הפכתי להיות מילדה חמודה, לשמנה. אבל בעיניי אימא שלי נולדתי ככה.

אז תמיד קראו לי בבית פרה, אך עד היום אני לא יודעת אם נולדתי פרה או גדלתי להיות פרה.

Cute hand made cookies in a shape of animals

תמונה נקנתה מ freepik