איך בית הספר היה צריך להתמודד עם הפגיעה המינית שאירעה במסגרתו – חלק ראשון

בחורה עם מחשב נייד

תמונה נערה בסיפריה ללא ]פנים

איך בית הספר היה צריך להתמודד עם הפגיעה המינית שאירעה במסגרתו – חלק ראשון

 עברתי פגיעה מינית על ידי רב בית הספר בו למדתי. לאחר מכן, עברתי פגיעה קשה גם בבית הספר. היא גם הייתה מינית. לא שמרו עלי ולא האמינו לי. לא האמינו בי. לא מנעו את המעשים שרב בית הספר עשה לי. הם ידעו דברים ועצמו עיניהם. כך, נתנו לו להמשיך לעשות בי מעשים מגונים. אחרי שהוא פגע בי, התעלמו ממני וזרקו אותי לכלבים. האשימו אותי. השפילו אותי. רמזו שהייתי לא צנועה ולכן זה קרה לי. התלחשו עלי. לאף אחד כמעט לא היה אכפת למה אני לא מגיעה יותר לבית הספר, למה אינני פעילה יותר בשום מסגרת כבעבר ולמה אני לא מצליחה בלימודים כמו בעבר. היו לבית הספר מספר סימנים מוקדמים שהרב פוגע בבנות, כולל דיווח של הרב בעצמו שהייתה תלמידה שרוצה לחבק אותו. דיווח שעליהם העידה היועצת במשטרה ובבית המשפט. היא אמרה שהיא הבינה שהוא עושה לעצמו אליבי. אבל יותר מזה לא נעשה כלום כדי לברר מי הנפגעות ומה קורה איתן. לא דיווחו ולא טיפלו בנו הבנות הנפגעות. לא לפני שהתלוננתי ולא אחרי.

סדרת הפוסטים הקרובה מציירת את התמונה של התנהלות תקינה של בית הספר. כזאת שהייתה בחלומות שלי. שלא היה לה מקום במציאות. חלק ממה שכתוב בפוסטים הבאים, קרה באמת. חלק, הוא פרי דמיוני הוורוד שמצייר עולם טוב יותר.

הוא קפץ מעל השולחן. התקרבתי אליו לקבל חיבוק של אח שלי הגדול. רציתי רק חיבוק. ככה חשבתי לפחות.

הוא מישש את גופי ואמר לי שהוא רוצה אותי ואיך אני לא רואה שהוא רוצה אותי.

אני חושבת בדיעבד שהיה עושה הרבה יותר כסף ב"הבימה". אולי גם היה מצליח לסחוף אחריו יותר קורבנות.

"לא ככה אני רוצה את זה. אני רוצה חיבוק מאח שלי הגדול". אמרתי לו.

"טוב", הוא אמר. "אבל לא כאן".

עלינו לכיתת אנגלית, ושם, התחבקנו. ואז הוא התקרב. לחש באוזני שהאהבה שלנו הגיעה לגבהים.

הוא נישק אותי. זאת הייתה הנשיקה הראשונה שלי. עם הרב. הנשוי. שעד לפני שנייה בכלל היה בהגדרה "אח" שלי. הגדרה שהוא טווה בקורי העכביש שלו. ככה הוא לכד אותי.

בסמוך לאירוע הזה – הרגיש הרב שהוא צריך לעשות משהו עם זה. כנראה כדי לשמור על עצמו.

הוא הלך ליועצת השכבה של כיתות ט' והוא התייעץ עמה.

הוא אמר לה שיש תלמידה שביקשה לחבק אותו. הוא שיתף את היועצת שהתלמידה רצתה כל כך לחבק אותו שהוא היה צריך לקפוץ מעל השולחן כדי להתרחק ממנה. הוא אמר לה שהוא חושב שאותה תלמידה מתבלבלת בין דמות אב לדמות רב ומחנך.

היועצת הרגישה שאותו רב עושה לעצמו אליבי. ברקע לדיווח המוזר של הרב, היו מספר פניות מהורים של תלמידות שהוא מתנהג בצורה לא נאותה עם הבנות. מנהל בית הספר אף קיבל אימייל אנונימי לפיו הרב מהדר בדבר עבירה ומהלך אימים על הבנות.

היא הרגישה בתוכה שעליה לעשות משהו. שיש כאן עניין שדורש דיווח.

ראשית היא החליטה שלא משנה מה היא מאתרת את התלמידה. והיא מאתרת עוד תלמידות שיכולות לשפוך לה אור על הדברים שקורים לתלמידות בבית הספר עם אותו רב.

היא הפצירה באותו רב שיגיד מי היא אותה תלמידה. הוא סרב בתירוץ שהתלמידה נותנת בו אמון.  היועצת לא ויתרה והסבירה לו שעליה לדווח על כך לפי חוק. זה נשמע כמו תלמידה במצוקה שחייבת עזרה וסיוע. לא הייתה לו ברירה, הוא יהיה צריך לספר לה מי זאת, או שהיה נאלץ להתמודד עם סיטואציה פחות נעימה מול גורמים אחרים בדרגים גבוהים יותר.

היועצת איתרה אותי. היא הזמינה אותי לשיחה. בשיחה היא אמרה לי שהיא יודעת על דברים שהיו עם הרב כי הוא שיתף אותה. היא אמרה שהיא מזמינה אותי לספר לה אם אני רוצה, – מה קרה.

אני הייתי נבוכה. הרגשתי כל כך אשמה על מה שקרה. התביישתי.

"הוא אמר לך שהתנשקנו? זה היה חד פעמי. אני יודעת שזה אסור, אני לא יודעת מה לעשות עם זה. אמרנו שנתרחק זה מזו ומאז אני אפילו לא הולכת לחדר שלו. באמת. הוא כמו אח שלי אנחנו כמו אחים. אני מצטערת." כך אמרתי לה.

חשבתי שאני אשמה והוא הרי ביקש שלא אספר לאף אחד כי אף אחד לא יבין את הקשר בנינו. אבל עכשיו כשהיועצת יודעת הייתי צריכה להגן על עצמי ולהגיד למה עשיתי דבר "כל כך רע".

היועצת התנועעה באי נוחות בכיסא שלה אבל היא לא הגיבה תגובה קיצונית כדי שאני בהל.

היא ביקשה שאספר לה איך הכל התחיל ומה אני מרגישה.

סיפרתי לה. שפכתי הכל בפניה. הרי הייתי כמו פצצה שרק חיכתה שאדם מבוגר ידע על זה ואוכל לשתף. כל כך נתתי בו אמון שלא עשיתי זאת עד לאותה הנקודה שהיועצת שאלה. אבל ברגע שהסכר נפתח… התחלתי לדבר ולא הפסקתי. ישבנו שם שעתיים ארוכות. גוללתי בפניה איך מתחילת שנת הלימודים הקשר היה כזה קשר תמים של שיחות. הוא היה אוזן קשבת כל הזמן. הוא פרגן והעריך את יכולותיי כיושבת ראש מועצת תלמידות וכאישיות פעילה חברתית. הוא החמיא לי. סיפרתי לה על אותה שבת שבה הזמין אותי הרב לערוך שבת בביתו יחד עם אשתו וילדיו ואיך אחרי שכולם הלכו לישון, הרב אמר לי שאני כמו אחותו הקטנה, אמר שהוא אוהב אותי, נגע בי והתיר את המגע הפיסי בנינו מבחינה הלכתית ומוסרית כי אנחנו הרי "כמו אחים". בהתחלה זה היה רק לחצת יד ואז חיבוק ועוד חיבוק. ואחר כך הוא אמר שהוא לא יודע אם הוא אוהב אותי או מתאהב בי. סיפרתי ליועצת איך הרגשתי רק שהקשר הזה זלג למקומות שלא תכננתי. סיפרתי לה איך הרב ואני בהחלטה משותפת (שבאה ממני) החלטנו שזהו. צריך לשים סוף לקשר. כדי לסיים את הקשר שלנו, ביקשתי מהרב חיבוק אחרון. חיבוק אחרון מאח שלי הגדול. הוא קפץ על השולחן וברח. ביקשתי חיבוק שוב. הוא התקרב ונגע בי בתשוקה. ביקשתי לא. הוא נענה לבקשתי לחבוק של אח ועלינו לכיתת אנגלית. התנשקנו. סיפרתי לה איך אני מרגישה שעשיתי דבר כל כך רע ואיך אני מרגישה אשמה. כמה אני מפחדת שהקשר עם האדם שאני כל כך אוהבת ייהרס. סיפרתי לה על הבלבול בין אהבה בין אחים להתאהבות.

לקח לה זמן לעכל את כל מה שסיפרתי לה בשעות האלו.

היא הסבירה לי שהאחריות על הבלבול שלי היא של הרב. הסבירה לי שהרב עשה דברים שאסור היה לו לעשות.

היא ביררה איתי אם ישנן עוד בנות שאני יודעת שהרב היה איתן בקשר כזה, כמו שאנחנו היינו.

היועצת נתנה שם למה שהרב עשה לי. היא אמרה שזה נקרא פגיעה מינית. היא אמרה לי שלפי החובה שלה כיועצת עליה לדווח על זה לפקידת סעד. פקידת הסעד תברר איתי ויתכן שהיא תפנה למשטרה.

התנגדתי לכך בכל תוקף. אמרתי לה שלא יכול להיות שהרב פגע בי. הוא אוהב אותי!

היא הסבירה לי שלמורה אסור לנהל יחסים אינטימיים עם תלמידה בשום אופן. הרב יודע את זה ועליו היה להימנע מלעשות את מה שעשה.

הדמעות כיסו את עיני ולא יכלו להפסיק.

היועצת הרגיעה אותי והיא אמרה לי שהיא מבינה שקשה. היא אמרה שהיא תעקוב ותהיה פה לאורך כל התהליך ושזה בסדר. זה טבעי שאני בשוק. זה טבעי שהאמנתי בו. היא אמרה לי שאני בסדר. ושהמערכת תעשה מה שהיא יכולה כדי לשמור עלי. לשמור על הכבוד שלי. ולדאוג לי ולכל שאר הבנות יהיו בטוחות מפני פגיעות.

היועצת הסבירה לי מה התהליך שקורה ברשויות – הרווחה, המשטרה, משרד החינוך ואמרה לי שאני צריכה להיות מוכנה לימים הקרובים שיתכן שיהיו מעט סוערים. היא אמרה שהיא תדאג שאקבל עזרה בימים האלה.

היועצת ביקשה ממני שאשן על זה ואחשוב על מה שדיברנו. במקביל היא זימנה אותי ואת אימי לשיחה ביום למחרת.

הדר עזרא וייזל
הדר עזרא וייזל, עו"ד בהכשרתי.עוסקת באלימות מינית ומרצה על המשמעויות והתמודדות נכונה עם אלימות מינית באמצעות סיפור אישי של פגיעה על ידי רב בית הספר בו למדתי.