איזה כיף להיות סתם בן אדם.

בחורה עם מחשב נייד

“למה לא ידעתי שעם הגבר הזה, מלכה כבר לבטח לא אהייה, אבל מה לעשות שגיליתי זאת מאוחר…”

 

למה לא ידעתי שעם הגבר הזה, מלכה כבר לבטח לא אהייה, אבל מה לעשות שגיליתי זאת מאוחר…התחילה לשפוך בפני ידידה את הלב. בפגישה מיקרית בבית קפה קטן, לאחר שנים רבות שלא יצא לנו להפגש,         הרי יכולתי להשיג את כל מי שרק רציתי….מה גם שאז לא חשבתי בכלל על ההיבט הכספי, אבל גם לא האמנתי, שהגבר שלי יהיה התפרן הכי גדול בגיל מתבגר, והכל בגלל שתמיד  הוא רצה לדאוג לכל העולם, ומה לעשות אותי ואת הילדים שלנו, הוא שכח והשאיר תמיד לסוף…. פשוט זה מטריף, שכעת כאשר אני צריכה לשרוד את היום יום, הוא עדיין חיי לו בשלווה כאילו רק אני צריכה כסף כדי לשרוד… ובכלל המשפט הזה שלו, נו מה את האמת רוצה, מה חסר לנו אוכל? ואני תמיד עונה, כמו פס קול אין סופי, עדיין לא, ומזל שלא, אבל עם הנאיביות והשטויות שאתה עושה ומעז, לא אתפלא בכלל אם יבוא היום הזה…   והכל בגלל שאתה לא רוצה להיות כמו כולם… ובאמת נו מה אתה חושב לך?  הייתי שואלת אומרת לו, מה אתה לא קולט שבעולם הזה, יפה נפש, זה לא מקצוע?   או שבאמת כל מה שנותר לי, זה לבכות?….

וזה מיד מעביר אותי לשנים הראשונות שלנו יחד, ואיזה עלם מקסים הוא היה,    שלא לומר המוצלח מכולם,   אבל אם אני מסתכלת לצדדים, אני רואה שבחיים המתכון להצלחה. זה לא תמיד להיות התלמיד היפה וההחכם שכיתה… יש עוד כל מיני גורמים, שכעת כאשר אני מסתכלת לאחור,  כל מה שזה עושה לי, זה שרק בא לי לבכות עוד ועוד…      למרות שאני יודעת שמלבכות, אין שום סיוע בלשנות מצב נתון, ואז מה שקורה לי, אני חשה ממש שיתוק ותסכול, שנהיה מידי יום גדול יותר ויותר, עד שמבלי שארצה אני חשה אובדן כוח להמשיך את המסע המטורף הזה, של החיים,

הרי יש פתאום… דור חדש, ראוותן ותאוותן, וכל מה שלא עשינו כדי לחסוך ולשרוד, באמת לא מספיק!!!    במיוחד לא בעולם מלא הפתעות,   בו כל מלך גנב, וכל גנב הוא מלך,   והכל מתערבב עם פוליטיקה וקשרי הון ושלטון, בעוד לגבר שלי, כל מה שהיה, זה איך לשמר את המולדת…   ולעשות לחברים, שיהיה להם כל הזמן רק טוב וטוב…

ובתוך שטף הדיבור הזה, חשתי שאני לא יכול יותר לשאת אותו, מה גם שאני חשתי שיש הרבה צדק בדבריה,   אבל אני לא מתכונן להכנס למרה שחורה, משום דבר!!!   ולבטח שלא בגלל עולם מטורף,   שבו כולם מדברים יפה או שלא יפה,

ובטח שלא אכפת לי, מכל אלו שמבטחים לעשות שיהיה לנו לכולנו טוב… אבל דואגים בעצם ממש ורק לעצמם…   זה בדיוק כמו שלא אכפת לי מאלו שמרוויחים או זוכים בלוטו או בטוטו,   או מאלו שעשו איזה עסק מדהים ומוצלח, שהיום לרוב, קוראים לזה סטארט אפ, ונהיו עשירי עולם,

הרי אפילו ביניהם, יש כאלו שעם כל האין סוף של הכסף שיש להם, לא עזר להם שום דבר…    ומחלה קטנה מבלי כל הודעה מוקדמת, דפקה להם את החיים…

ואני למרות שאיני כמו כולם, לפי מה שאני חושב, אני חיי בגן עדן, אז דייי, בחייך, תפסיקי להמשיך ולספר לי על הגבר שלך שהוא פתאום לא הכי מוצלח רק בגלל שאין לו…. לתת לך עוד ועוד,

די הביטי עלי, אין לי כלום ואני מאושר, אז מה יש לך לומר על זה? לפתע מצאתי עצמי ענה שואל אותה, כאשר ביד אחת אני מנסה לחבק ולתמוך וביד השניה, אני מנסה להוציא ממחטה, ולנגב לה הדמעות…

לא, אתה צודק לפתע אני שומע אותה עונה לי, וכן צודק זה לא תמיד משכנע היא המשיכה והוסיפה, אבל אולי אתה צודק, אז יאללה בו נלך הביתה, אולי בבית אוכל פשוט ללכת להרגע… ואולי סוף סוף קצת לישון….ואם תרצה אוכל לספר לך, למה בחרתי את הגבר שיש לי היום ואני אוהבת אותו עד אין סוף, אבל אני מודה, שפעם השכל שלי פשוט לא אבד, הייתי מקבלת את כל שהוא אומר, ועושה את כל שהוא רוצה, כאילו אין בעולם הזה חוץ מאיתנו איש, והוא?… הוא היה עוזר לכולם, והחברות שלי היו מנסות לקרוץ לו, אפילו להכניס אותו למיטה, אבל הוא, הראש שלו היה בלעשות שיהיה בעולם הזה יותר טוב ולכלום…

אז עכשיו נמשיך מהבית קפה הזה, אליך או אלי, הרי יש לנו הרבה על מה לדבר, אבל אני רוצה לפני הכל קצת לנוח, ללא שום תרוץ, לנוח כדי שהנפש שלי תתחיל לקלוט, את כל מה שאני לא רוצה או לא יודעת לקלוט, אבל אני צריכה כוח… כדי לשרוד….

אמרה והשאירה לי החשבון של הקפה לשלם… ומבלי לקבל הסכמתי, היא חיכתה לי ליד דלת היציאה,

נו, עכשיו צריך ללכת לרכב שלך… וכאשר נגיע לביתך, נוכל להמשיך את השיחה שלנו…

נו, טוב אין בעיה, למרות שידעתי, שגם אצלי בבית, אין לי ממש חשק להמשיך לשמוע….על הנסיכה של הכיתה שלנו, שלא הפכה למלכה….

ואני בכלל רוצה ורציתי להיות האיש הקטן, שאיש לו יודע עליו, ופתאום הבנתי שממש כיף לי בעולם הזה, אפילו אם אני לא ממש מוצלח….

כלומר לא שודד, בעל תפקיד, או נבחר מקושר עשיר ומושחת,

איזה כיף להיות סתם בן אדם.

ואפילו אחד עם אהבה ישנה נושנה ונפלאה. עם או בלי כסף, שרק הלכה לה וצמחה לה עם השנים, כן ממש פשוט…

איזה כיף להיות סתם בן אדם,