איזה כיף להיות סתם בן אדם, חשבון נפש אפשר וצריך לעשות כל הזמן

נו, עוד לא ממש הגענו לרכב שלי, ומילכה או מלכה כפי שאני אהבתי לקרוא לה, אומרת לי, אתה יודע, אני לא מאמינה, אבל נפלתי עליך משום מקום ובמקרה, אבל אתה כמו שהיית אלי ואל כולם, בעבר הרחוק, חמוד ונחמד, וזה מקסים לראות שאתה גם ככה עכשיו… איזה ברת מזל האשה שלך, שאני מקווה שיצא לי לראותה בקרוב ואז אולי אבין מהו סוד ההצלחה… שלך, ובכלל אמרתי שיש לך בית יפה, אבל בעצם אתה יודע, היא המשיכה בשטף הדיבור שלה, שעבורי היה כמו רצף ירי של מכונת ירייה… הבית היפה שלך הוא בעצם אתה… ולבטח גם תודות לאשה שאיתך, שבפעם הבא תדאג להביא אותי כאשר היא נמצאת אני מוכרחה לזכות ולהכיר גם אותה….
לפתע חשתי ממש נבוך, אולי אפילו קצת סומק עלה על פני, לא ידעתי איך לקבל את זה, האם זו באמת סתם מחמאה…. או ש… מי יודע אולי איזו שהיא אכזבה כמוסה, של היפה והנסיכה שהיתה מלכת הכיתה, אבל שבחיים שלה, משום מה לא חשה שהגבר שלה עושה אותה מלכה… אבל לקבל כזו מחמאה, במיוחד כאשר אני ממש איש ממוצע, אשר רוצה ורצה מאז ומתמיד להיות ממוצע, לא למעלה ולא למטה, אלא אחד שאיש לא יודע עליו, שיכול לחיות את חייו כפי שהוא רוצה ורצה, בלי יותר מידי הטרדות, כמו שיש "לחשובים" שחושבים שבלעדיהם לא יתקיים בעולם, באמת לא ידעתי מה לענות, ואולי אפילו השתיקה היתה התשובה הכי טובה שיכולתי לענות, גם לפתע הרגשתי שאני ממש צמא… ואולי אפילו קצת נחנק…
ואז פלטתי משפט, את יודעת, את מפתיעה אותי ובאמת איני יודע מה לומר, למרות שאני בטוח שגם את מקסימה שהיא קצת עיוורת למה שיש לה ולמה שהיה… הרי לא כל אחת היתה כמוך בגג העולם כילדה, אבל מסתבר שזוריק ויתר החברה מעניינים אותך, מבלי להתעמק ולהבין יותר מידי את הגבר שהוא רק שלך וכבר אמרתי לך שלי…. הוא נשמע כגבר הכי נפלא שיש בכל העולם…. אמרתי בשטף שלא אופייני לי, והמשכתי בהרצאה… תוך שאני מניע את הרכב, ומתחיל לנסוע לפי הכתובת שהיא לי נתנה…. ומסתבר שלמזלי או שלא למזלי, זו היתה אמורה לפי מכשיר הניווט צריכה להיות נסיעה של 12 דקות…
נו, אני גם רואה שאנו גרים זה קרוב זה לזו, אז באמת אולי העשה פעם איזו מן פגישה משפחתית שלכם ושלנו, וניראה מה יוליד יום, ובכלל חשבון נפש טוב לעשות, גם להזכר בעבר אם…זה עושה טוב, אבל למה למען השם להביט בכלל לעבר, אם יש עדיין למזלינו עתיד, והעתיד ניראה שלמרות כל הבעיות הוא הולך להיות יותר מנפלא?….
תראה, תמיד הייתי מתענינת בכל ילדי הכיתה, וגם בחברים הרבים שהיו ויהיו לי אני מקווה, בעתיד, אבל זוריק זה ממש סיפור מיוחד, כע כאשר הוא השתלט על חברת פרוות ואיני יודעת אפילו איך ומה שם היה, וכל זה עוד היה לפני שהוא היה לטייקון חברות סטארט אפ, או היי טק או איך שתרצה לקרוא לזה, הוא רצה שאני אהייה דוגמנית הבית של החברה שלו, ותמיד בין לבין הוא היה מזכיר את השם רני…. החבר שלו שמשום מה נעלם, ואז עשיתי חשבון שרני… זה בעצם אתה, ואז כאשר הוא שלח לי כרטיס טיסה לניו יורק, עוד לא ממש הייתי עם הגבר שלי שהוא אותו גבר שיש לי היום, אבל, הייתי מעריצה גדולה שלו, כי הוא תמיד שידר נדיבות ועוצמה, מהולה באשלייה שהוא יעזור לעשות אותי, למודליסטית הבית הכי מפורסמת וגם העשירה שיש בכל העולם, והתלהבתי מזה נורא, כי אודה שתמיד רציתי כסף, גם להיות באור הזרקורים, לא היה משהו שלא אהבתי, עד לא מזמן… עד שלמדתי מגבלות הכסף בחיים, ומה תפל בעיני ומה עיקר, אבל זה לוקח שנים להבין שאתה טועה, ובכלל מה שהכי קשה זה כאשר אתה בניו יורק, זה לקלוט שאולי אתה טועה, ומסלול החיים שבחרת, אולי הוא נוצץ אבל שגוי, מתחילתו ועד סופו, אבל מה לעשות הייתי אז צעירה ויפה, והייתי בטוחה שזה מה שאני רוצה, ובין לבין טיילתי לי בעיר הענקית הזו, שמשום מה נסגרת מבחינת חיי הלילה שלה די מוקדם, לבטח אם אני משוואה זאת לחיי הלילה של תל אביב שלא נגמרים לעולם, ואז אמרתי לעצמי נו… מה קורה פה, האם זה באמת מה שאני רוצה?
לא, לא יודעת אם זה מה שבאמת אני רוצה, אבל אז מבלי שהתכוונתי גיליתי שיש עוד חבר'ה מהכיתה, בעיר בגדולה, ואל תשכח שלא מדובר על הימים האלו, שבהם מעל מיליון ישראלים חיים בכל מיני מקומות מדהימים שקיימים בעולם, מדובר בשנות השמונים היפות, ובישראל היתה מן הרגשה שזו הארץ היחידה שיש לנו בעולם, ופתאום…. יש לנו כאילו את כל העולם….
כאילו? שאלתי, למה כאילו? אני לא מבין, הרי היום יש רבים מכל העולם שחיים בישראל, ולהיפך, העולם יותר פתוח, אולי אפילו נכון לומר עולם שהוא כפר גלובלי קטן…. עד שלפתע מגלים שיש בו טרור רעיוני, דתי, קיצוני, שמחזיר העולם שנות אור לאחור, ובעצם כל אחד שואף להיות מלך העולם, בעוד אני כפי שכבר אמרתי לך, אני רוצה להיות רק המלך של האשה שאיתי, שדרך אגב, דנה הוא שמה, והיא האשה הכי יפה שיש בכל העולם, אבל גם המפוכחת יותר מכל בני האדם,
נו, סוף סוף אני זוכה לדעת את שמה של המאושרת, ואני מתחילה להרגיש שאני מכירה אותה יותר ויותר תודות לך… אבל באמת שזה כיף לשמוע גבר שמדבר ככה אפילו אם זה לא עליי…. אלא על רעייתו חברתו שגם זה דבר נדיר מאד כיום בעולם….
ובעוד אנו מדברים והזמן טס, אני מתקרב למקום מגוריה של מילכה שבקשה שאני אקרא לה מילכה ולא מלכה, כי באמת היא לא אוהבת את העובדה שיש שקוראים וזוכרים לה את זה שהיא היתה נסיכה-מלכה, בעוד שמה מאז ומתמיד היה מילכה, אז אני קבלתי החלטה שאני אכבד את בקשתה, ואני לפתע קולט גם שהמקום בו היא גרה, בעצם הוא שכונת יוקרה, לא של פשוטי העם, ולכן זה עוד יותר הבליט אצלי הרצון להבין על מה היא מתלוננת, אצל הגבר של חייה, שלא עשה אותה למלכה,  אבל אני גם מבין שהשיחה הקולחת הזו עוד מעט תסתיים, למרות שהיא רק מתחילה להתחמם, אבלבאמת ציפיתי לראות שהיא גרה בשכונה כמו של כולם, אבל מסתבר, שההפתעות אינן משהו שאתה יכול לצפות להן, באופן שמצפה להם כל בן אדם ממוצע, אחרת הן לא היו הפתעות, אבל המצרך היקר הזה של הזמן, הוא מצרך מאד מוגבל, והנה הגענו לבית יפיפה וענק, שלבטח הוא בית הגדול מביתי, פי כמה וכמה, ואז אמרתי מבלי שרציתי….
בחייאת מילכה, אני לא מבין מה פה קורה, אבל את אומרת שהגבר שלך לא ממש עושה אותך מלכה? אבל מתגוררת בארמון, שמעטים יכולים להרשות לעצמם, למרות שאודה שאני מעולם לא הייתי בוחר לגור במשהו כזה ענק, אבל זה עניין להמשך שיחה כאשר נפגש בפעם הבאה. אבל עד אז אפשר כבר עכשיו לסכם סיכום ביינים ולומר,
את מאד מרתקת ומפתיעה, לא יודע אם זה הכל בזכות זוריק וחברת הפרוות שלו, או אם זה בזכותך או בזכות הגבר שלך, אבל אני יודע שבכל מקרה מילכה היא מלכה, אולי לא מאושרת אבל מלכה….
אתה חמוד, לפתע היא משום מקום לי ענתה, באמת חמוד ומפרגן, אבל בעצם אותי זה לא מפתיע, כי ככה הייתה מאז ומעולם, אבל כאשר אספר לך את הסיפור כולו על ניו יורק ואיך שם הכל נגמר, תבין שאני באמת לא מפתיעה, תבין שגם אני כל מה שרציתי ואני בעצם רוצה, ובמיוחד אחרי שאני קולטת שהזמן לא עומד מלכת והשנים חולפות להן במהרה, אז כל שאני רוצה זה להיות, סתם בת אדם….
ואז מייד אמרתי, נו, לפחות בדבר אחד אנו לבטח מאד דומים, גם אני כל שאני מבקש זה להיות…
סתם בן אדם… וכל הגבר שלך שלעשות טוב לכולם….
כך אמרתי לה כאיש שהוא סתם בן אדם, והרגשתי שממש אין לנו חשק להיפרד, כי השיחה הזו באמת היתה יכולה להמשך עד אין סוף וזה שוב הוכיח לי שבאמת כיף להיות
סתם בן אדם….

בהמשך יבוא הסיפור, על איך דנה הגיבה, לעובדה שמילכה באה אילנו הביתה, ובכלל לגבי הפגישה שביינתים הוחמצה.